העלילה הבאה כבר בדרך

פרק מופרע במיוחד נכתב השבוע בילקוט הכזבים, שעליו עמלים שנים ארוכות מיטב עיתונאי ישראל ופוליטיקאים מהשמאל האנטי־ביביסטי. הפרק הנוגע לפרשת הצוללות אמנם אינו חדש, אולם המאמץ שהושקע בתפירת העלילה ראוי לאותיות זהב, אך גם הוא משרת מטרה אחת בלבד - הטחת בוץ ורפש בראש הממשלה.

כמו בסיפורים־שאינם־נגמרים הקודמים, אשר נשפכו מהמסכים על ראשיהם של אזרחי ישראל, גם הפעם העובדות היו שוליות. החקירה שלא העלתה דבר והודעת היועמ"ש על חפות הנאשם - עוותו; הצהרת התאגיד הגרמני כי המניות והצוללות אינן קשורות אלה לאלה - נדחקה לקרן זווית.

במקום העובדות, תואר נתניהו כרגיל כנבל הגדול בהיסטוריה של ישראל. מצד אחד נשלט בידי רעייתו, ומצד שני מתמרן נשיאים ושועי עולם למטרותיו האפלות. רגע אחד מחרחר מלחמה, ולמחרת מפחד לצאת אליה. רוקח בקור רוח עסקאות שוחד אפלות סביב אמצעי לוחמה בחדרים חשוכים, ומזיע מול מראיינים באולפנים מוארים.

מי שעוד מסוגלים לשאת את מחזה האבסורד אינם מופתעים. די במבט קצר אל העבר הקרוב, כדי להתרשם מהמרץ והקצף על השפתיים במסע להפללת "הקיסר מבלפור".

ביולי 2017 התייצב רביב דרוקר בחדשות 10, וטען שנתניהו הביע את הסכמתו למכור צוללות לשלטון האחים המוסלמים במצרים. זו לא היתה פליטת פה או שגיאה: דרוקר הבהיר ש"על העובדות אין שום מחלוקת", והכיתוב שליווה את הדיווח בישר שרה"מ אישר מכירת צוללות "ב־2014, כשמורסי שלט במצרים". משטר מורסי נפל בכלל ב־2013, אך הדבר לא הצריך מהפרשן חשבון נפש על הרשלנות וחוסר המקצועיות, ובטח שלא התנצלות.

ברוך קרא, מאותו כלי תקשורת, דיווח כמה חודשים מאוחר יותר על פרשיית מכל האמוניה שצפוי לחשוף עד המדינה מיקי גנור ונוגעת לנתניהו. עקבות הפרשייה נעלמו מאז.

אגדה נוספת הופצה על ידי המפכ"ל לשעבר אלשיך, שבאמצעות דובריו הרבים בתקשורת תיאר איך נתניהו שלח חוקרים פרטיים לעקוב אחר קציניו. גורמים במשטרה צוטטו בטורו של בן כספית כמי ש"שומעים את הקולות" של מבצע רחב המתנהל מלונדון, ומטרתו להכפיש שוטרים. עיתונאים אחרים שוכנעו על ידי אלשיך שרה"מ קשר נגדו עם ניצב יורם הלוי. לדברים לא היה כל ביסוס, אך הם מיהרו לפרסם אותם ללא בדיקה.

כשהפך ניר חפץ לעד מדינה, ידעו לספר לנו באולפנים, ובניגוד לראיות, כי עדותו מעלה חשד ששרה ויאיר נתניהו השפיעו על החלטות ביטחוניות והיו הגורם המכריע בקבלתן. סיפור נוסף טען כי פרקליטה צורפה לצוות העוסק בתיקי נתניהו בתמורה להטבות כספיות שסודרו מרחוב בלפור לבן זוגה המכהן כיועץ המשפטי של הכנסת.

עוד ועוד עלילות העתירו על ראשינו, והן נחשפו פעם אחר פעם כבדיות. אין לצפות שמשהו ישתנה בעתיד הנראה לעין; למעשה, הפרק הבא בילקוט הכזבים נכתב ברגעים אלה ממש. ניתן לשער שגם בו יחסרו יושרה וראיות. וכמו קודמיו, גם הוא צפוי לכלול מנה הגונה של שנאה יוקדת ועיוורון.