אסור למערב לנטוש את ניגריה

מערכת הבחירות הסוערת והאלימה שהתקיימה לאחרונה בניגריה חלפה מתחת לרדאר המערבי, אף שמדובר בדמוקרטיה המאוכלסת ביותר ביבשת השחורה. מאז קיבלה את עצמאותה ב־1960, רבים ציפו שהענקית האפריקנית תצמח כשחקנית עולמית דומיננטית. אחד מכל שישה אפריקנים מתגורר בניגריה, היא מייצרת חמישית מהתמ"ג ביבשת, והיא אף יצואנית נפט גולמי עולמית - שלושה גורמים שהיו אמורים להעניק לה השפעה אדירה. אך ציפייה זו נכזבה, שכן כמחצית מאוכלוסייתה שרויה בעוני קיצוני והיא נאבקת בארגוני טרור אסלאמיסטיים, המשסעים אותה לאורכה ולרוחבה.

דווקא רוסיה, סין ואיראן השכילו לזהות את הפוטנציאל העצום של ניגריה, והן מתערבות בה באופן פעיל כבר יותר מעשור. לאחרונה ניכר כי רוסיה מגבירה את מאמציה להתערב בבחירות באפריקה. לפי הערכות אמריקניות, ב־2018 שיגרה רוסיה פעילים כדי שיתערבו בבחירות במדגסקר ובקניה ויקימו תשתית להתערבות דומה במדינות נוספות. פעילים אלה מציעים שירותי אבטחה, אימון בנשק וניהול תעמולת בחירות בתמורה לזכויות כרייה ולהזדמנויות אחרות, והם פועלים כבר בכעשר מדינות, ובהן סודאן, לוב ומוזמביק. טרולים רוסיים המציגים עצמם כאזרחי ניגריה מפיצים גם מידע כוזב ברשתות החברתיות כדי להעמיק את הקיטוב במדינה.

ניגריה היא גם יעד ראשון במעלה להשקעה סינית באפריקה. בעשור האחרון בנקים וקבלנים סינים סייעו בבנייה מחדש של קווי רכבת, כבישים וארבעת שדות התעופה בניגריה. כמו כן, היבוא הסיני הזול שולט במגזרים מסוימים של שוק מוצרי הצריכה במדינה, לעיתים קרובות על חשבון היצרנים המקומיים. ניגריה היא אף מוקד משמעותי לטהרן, לא רק לצורך קידום האינטרסים האיראניים באפריקה, אלא גם כתחנת מעבר למשלוחי נשק לחיזבאללה ולחמאס. איראן אף מסייעת בחשאי למיליציות שיעיות ניגריות להתקומם נגד המשטר הסוני, ובעבר נחשפו במדינה רשתות טרור שהופעלו על ידיה.

לנוכח ניסיונות חתרנות אלה, מעוררת העמדה האמריקנית השתאות. במחלקת המדינה אין ממונה על היחסים עם מדינות היבשת, ומדיניות טראמפ כלפי אפריקה נקבעת באופן נקודתי. אמנם, באפריל 2018 אירח טראמפ את הנשיא בוחארי בבית הלבן, אך רק כמחוות פיוס לאחר שכינה כמה מדינות אפריקניות "מחורבנות" בדיון בנושא ההגירה. גם החמרת ההגבלות על תיירים ניגרים וקביעת טראמפ כי לא ירצו לחזור ל"צריפים שלהם" אם יורשו לבקר בארה"ב, הובילו למתיחות בין שתי המדינות. 

ראוי לתמוך בייצוב ניגריה לא רק בשל היותה דמוקרטיה צעירה ופגיעה, אלא בעיקר לאור חשיבותה הגיאופוליטית. יש בכוחה להקרין ערכים דמוקרטיים ליבשת כולה, כפי שכבר הוכיחה כשאילצה את שליטה החזק של גמביה לפנות את מקומו למחליפו שנבחר כחוק. תחילת כהונתו השנייה של הנשיא המתון בוחארי מעניקה לארה"ב הזדמנות לשיקום היחסים.

פנינה שוקר היא חוקרת (מלגאית ניובאואר) במכון למחקרי ביטחון לאומי

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו