ברנרד וסרשטיין בספרו "על הסף - יהדות אירופה ערב מלחמת העולם השנייה" כתב, שליהודים תמיד היתה נטייה להתנשא ולהלעיג על אחיהם שנמצאים קצת מזרחה מהם. ככל שאתה ממוקם יותר מערבה, כך יש לך תחושת עליונות יתרה כלפי היהודים האחרים. יהודי פרנקפורט התנשאו על יהודי ברלין רחמנא ליצלן; יהודי וינה חשו עליונות והלעיגו על יהודי ורשה; יהודי ורשה התנשאו על יהודי גליציה; ואלה על יהודי אוקראינה וכל השאר.
בימינו, באופן בולט, תחושת המוסרנות האליטיסטית עמוסת ההתנשאות שייכת לחלק מיהודי אמריקה על יהודי ה"עמךָ" החיים בישראל - שנמצאת, אפעס, קצת מזרחה משם. ממש כפי שיהדות רמת אביב ג' חשה עליונות על יהדות דרום תל אביב, ומרגישה צורך עז להטיף לה כיצד לנהוג בזרים המאיימים על קהילתה.
הנציגות הבולטת של תחושת העליונות האמריקנית היא התנועה הרפורמית, ובייחוד "נשות הכותל". אלה מצטיינים בחוסר צניעות ובעטנות. הכותל הוא סמל למסורתיות של דת עמך; של היהודים הפשוטים בארץ ישראל. הם נאחזים שם במנהגים שאולי אינם לגמרי מודרניים. וכי מה כל כך מודרני בלהתפלל אל קיר אבנים גבוה מלכתחילה; ועוד להתכתב עם אלוהיך בין הסדקים על נייר מכתבים. אבל גם נשות הכותל רוצות להתפלש במסורתיות הארכאית של היהדות העממית, זו שמתגוררת ברחוב גאולה ומוכרת וקונה קוגל ומתווכחת אם אומרים קיגל או קוגל, ובניה ובנותיה לא למדו בפרינסטון או ב־JTS. נאמר גלויות: לו התנפל מישהו בגסות כזו על מתחם של פולחן דתי מסורתי באיזה מקום בארה"ב, הוא היה מואשם מייד בניכוס תרבותי ומוקע - וקודם כל על ידי יהדות פרינסטון וה"ניו יורק טיימס".
אבל הרפורמים ונשות הכותל לא בהכרח מתעניינים ביהודים העמכאיים הארכאיים בירושלים ובארץ ישראל בכלל. כל שהם מבקשים הוא ליצור אותם עימותים מתוקשרים כדי להמאיס את ישראל בעיני היהדות המתקדמת שנמצאת "מערבה מכאן".
לא פעם אני שואל את עצמי למה מעשי הפרובוקציה של נשות הכותל מרגיזים ומקוממים אותי? הרי אני לא מפוקדי המקום הקדוש ליהודים, כפי שמוגדר הכותל. גם השתתפתי לפחות פעם אחת בטקס רפורמי או איכוויסווס מה שזה היה, וזה היה בהחלט קל לעיכול, אם גם זר ומוזר. אבל מה שנראה לא טוב זה המסר הבועט על "שוויון", בשעה שהמאבק הוא נגד. איך אמר פעם מי שאמר לחנה ארנדט: אני לא מוצא כאן אהבת ישראל. אבל יש כאן הרבה כוחנות של בני ובנות המעמד הבינוני הגבוה, שמצאו דרך לתקוף דווקא את היהודים בני המעמד הנמוך. כן, החרדים האלה שהופעתם החיצונית לא מוצאת חן בעיני מי שחי "מערבה מכאן". ומבחינה זו גם יהדות עמק רפאים בירושלים נמצאת דרומה מרחוב גאולה ומערבה מהכותל המערבי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו