דווקא זו תעמולה אסורה?

כשהודיע משה כחלון על החלטתו לא להתמודד בבחירות, מיהרו יתר המפלגות לאמץ אותו לחיקן. הוא עושה זאת כביקורת על מדיניותו הכלכלית של נתניהו, הסבירו. כששקל להקים מפלגה עצמאית הן בכלל חגגו. עכשיו לליכוד ביתנו אין שום נכס חברתי, טענו. עכשיו הנכס החברתי שוב בליכוד, אולם, כמה מפתיע, במקום לברך המפלגות האחרות מקללות.

אסור להיות תמימים. יותר מאשר הורדת מחירי הדיור, סביר להניח שהבשורה על מינוי כחלון נועדה למנוע את הורדת מספר המנדטים של הליכוד ביתנו. אבל כמו המינוי, גם הביקורת עליו פוליטית. כחלון הוא האיש הנכון במקום הנכון. כולם יודעים את זה. בכלל, קשה לטעון למחטף של בחירות, כאשר המינוי צריך לעבור עוד שינוי חקיקה בממשלה ובשלוש קריאות בכנסת.

תפקוד ועדת הבחירות המרכזית, שמנעה את שידור מסיבת העיתונאים המשותפת של נתניהו וכחלון, התברר כלקוי לחלוטין. מתברר כי בעוד לכל המפלגות יש שניים-שלושה קשבים שיושבים ומאזינים לכל ערוצי הרדיו והטלוויזיה במהלך כל שידורי האקטואליה, לוועדת הבחירות אין פונקציה כזאת. לשופט רובינשטיין אין שמץ של מושג אם ומתי עבר פוליטיקאי זה או אחר על חוק איסור תעמולת הבחירות. כך יוצא שמסיבות עיתונאים שקיימו בימים האחרונים יאיר לפיד, שלי יחימוביץ' וציפי לבני, הועברו בשידורים חיים ללא כל הפרעה, בעוד האירוע של נתניהו מוכרז לפתע כתעמולה אסורה.

אבל החשכת המסך והשתקת הנואם לא בהכרח מזיקות לו. לאריאל שרון זה קרה פעמיים: בפעם הראשונה כשיו"ר ועדת הבחירות, השופט חשין, החליט לקטוע מסיבת עיתונאים שלו זמן קצר לפני הבחירות בטענה לתעמולה אסורה. בפעם השנייה, בקרב במרכז הליכוד על הקדמת הפריימריז, כשאז מישהו שפך מים על מערכת הסאונד שנייה אחרי ששרון עלה לנאום. בשני המקרים שרון הושתק, אבל ניצח בקרב.

כעת נתניהו הוא שהוחשך. כעת הוא יכול רק לקוות שאם לא כחלון יעשה את העבודה, אז לפחות רובינשטיין הוא שהציל את המצב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו