"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גדה להשכרה: העולם ע"פ נפתלי בנט

,עודכן

נפתלי בנט מספק את הכותרות המעניינות ביותר במערכת הבחירות הנוכחית. הבעיה היא שמפיו של הבחורצ'יק החרוץ, גם האמירות הימניות ההזויות ביותר, שהן על גבול הלגיטימיות, נשמעות כמו פעולה תמימה בגרעין של בני עקיבא.

לאחרונה הפיץ ברשת סרטון שמציג את המשנה המדינית שלו, והשורה התחתונה בבשורה על פי בנט היא סיפוח של שטחי C.

בנט, שנשען על נתונים שנויים במחלוקת, טוען שבשטחי C, שהם 60 אחוזים משטחי הגדה, מתגוררים "רק" 48 אלף פלשתינים, שעה שבפועל, על פי נתוני שלום עכשיו, מתגוררים בהם בצד 350 אלף המתנחלים היהודים יותר מ-90 אלף פלשתינים. מי היה מאמין שהחלוקה לשטחי B, A ו-C שנוצרה בהסכמי אוסלו, תהיה בסופו של דבר המסד למצע הבית היהודי.

כפי שסיפחנו את הגולן ואת מזרח ירושלים, נספח גם את שטחי C, מציע בנט, ואז אולי מקהלת המכפישים שצועקת לנו באוזן "אפרטהייד, אפרטהייד" תרד לנו סוף סוף מהגב.

את שטחי A ו-B נשאיר כאוטונומיה מדינית, ונחבר את המובלעות בגשרים, במנהרות ובכבישים. בנט הנלחם על קולו של ציבור המתנחלים הדתי-ימני מציע פתרון בחירות קל וקצר. מה זה חשוב אם הוא ישים, הגון או פרקטי-

לחבריו מעבר לקו הירוק הוא מבטיח שלא יהיה פינוי, הרי הוא עצמו היה מסרב לעשות כן לו היה נדרש; ולתומכיו בתוך הקו הירוק הוא בכל זאת זורק עצם של משנה מדינית, לכאורה רצינית וסדורה.

בנט מבין שבבחירות האלה שום מועמד ושום מפלגה אינם מנסים אפילו להציג מראית עין של מצע, תוכנית או דרך. מצע הליכוד ביתנו מסתכם ב"ראש ממשלה חזק - ישראל חזקה" אבל העם רוצה יותר.

עם ישראל רוצה מצע, רוצה פתרון - ואת זה בנט הבין ובמהרה רקח פתרון דמה שמצליח למשוך את הדיון מעבר לקווים.

אז אמרו לי אתם, אתם שנהניתם לשלוף פעם אחר פעם את שורת המחץ "אין פרטנר"- האם בנט הוא פרטנר?

ואם כן, פרטנר למה? השאיפה הפלשתינית המוצדקת לעצמאות ולהגדרה עצמית אינה מעניינת אותו, גם המדינה היהודית אינה מעניינת אותו, שכן אם היתה מעניינת אותו, לא היה זורק לפח את הפתרון היחיד שמבטיח את המשכו של הבית הלאומי הריבוני לעם היהודי.

בנט מוכר לבוחריו שאפשר לספח 60 אחוזים מהגדה. הוא כנראה מתכוון שבכוח זרוענו נצליח להכניע את המאבק הפלשתיני לעצמאות. מעניין שהעובדה שלא הצלחנו לכפות על הפלשתינים לקבל הצעות נדיבות פי כמה, הכוללות עצמאות ביותר מ-80 אחוזים מהשטח, מדרבנת את בנט להציע פתרון שיעניק לפלשתינים אוטונומיה בלבד ורק ב-40 אחוזים מהשטח.

הניסיון של בנט למקם את השיח הציבורי מעבר לקו הירוק, בעומק השטח, בדומה לטקטיקה צבאית מלחמתית, חייב להיתקל בהתנגדות.

אסור לנו להיגרר לשם. מאחורי הפרצוף התמים עומדת תוכנית שאינה תמימה ואינה ישרה. אין לנו זמן מיותר וילדים מיותרים להקריב בשביל עוד אחד מהחזיונות האוויליים שכל מטרתם היא ניצחון בבחירות. אם הוא ינצח, כולנו נפסיד - וזאת לא רק קלישאה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר