"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפרת אמונים של נתניהו, או של מערכות החוק?

,עודכן

ביום שישי, לפני שבועיים, לאחר תהליך ממושך של אינדוקטרינציה תקשורתית, שמענו מפי גיא פלג, הפרשן המשפטי של חדשות 12, את ההדלפה (האסורה) הבאה: "בתיק 4000, שהוא החמור ביותרמבין תיקיו של ראש הממשלה,בפרקליטות ובמשטרה לא בודקים אם ראש הממשלה כשר התקשורת קיבל החלטה נכונה או לא נכונה; הם גם לא בודקים אם ראש הממשלה קיבל החלטה על דעת גורמי המקצוע; הם גם לא בודקים אם ההחלטה לטובת או נגד הציבור. אלה שאלות צדדיות וזרות".

שאלות צדדיות וזרות? מדובר בהחלטה קריטית לתיק 4000 (מיזוג בזק־yes), שהוא, על פי החשד, התמורה שקיבל שאול אלוביץ' בעבור קידום "ידיעות חיוביות" על רה"מ באתר וואלה.

פרסמנו, בכמה כתבות ומאמרים, מסמכים המעידים כי ראש הממשלה חתם על החלטה שהתקבלה בהליך סדור ותקין, שטופל בידי יותר מ־150 אנשי מקצוע, ובהם היועץ המשפטי לממשלה, היועצת המשפטית של משרד התקשורת, שופטים, ראשי הרשות להגבלים עסקיים וחברי המועצה לשידורי כבלים ולוויין, שעסקו במיזוג לאורך שנים, עוד בטרם נבחר נתניהו לראשות הממשלה.

מכיוון שהתשובה ל"שאלה הצדדית" ברורה - ראש הממשלה פעל כיאות - התמקדו החקירות בנושא ניגוד העניינים, לאור ה"הטבה" שקיבל, סיקור חיובי באתר וואלה, שהוא המרוויח הגדול מכל הפרשה הזו. נראה כי בעיני החוקרים, בהשוואה לוואלה, "ידיעות אחרונות", שהיטיב באופן בוטה עם ציפי לבני במקביל לקידום החוק לסגירת "ישראל היום", הוא ערוץ תקשורת שולי. עובדה: נגד לבני לא נפתחה חקירה בגין הפרסומים המיטיבים. האמור לעילמתקשר כמובן לתיק 2000.

שניהם עוסקים ביחסים המורכבים שבין פוליטיקאים ואנשי תקשורת, שלגביהם טוען המשפטן הבכיר אלן דרשוביץ כי "הפללת מחלוקות פוליטיות אלה פירושה סיכון הדמוקרטיה וחופש העיתונות". לא בכדי סבר המשנה ליועמ"ש, רז נזרי, שאין להיכנס למערכות היחסים הללו.

בכל מקרה, בתיקים 1000 ו־2000 נגמרו הדברים ב"הפרת אמונים", עבירה ששר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן, טוען כי היא "משמשת 'עבירת סל' שהפרקליטות יכולה לצרף לפי רצונה לכל כתב אישום וכך לעבות את מצבת האישומים". הפרופסורית למשפטים מרים גור אריה טוענת כי "המאבק בשחיתות הציבורית הגיע לממדים של 'פאניקה מוסרית', שהביאה להשתלטותה של העבירה הפלילית של הפרת אמונים על תחומים משמעתיים ואתיים".

האם ראש הממשלה לקה ב"הפרת אמונים", או שמא מערכות החוק הן שהפרו את אמון הציבור בהן? זו השאלה המרכזית שעליה תסוב מערכת הבחירות מעכשיו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר