כמעט שנתיים וחצי לאחר שכתב הפלסתר הקרוי על שמו של בועז הרפז הועבר מלשכתו של גבי אשכנזי באמצעות שליחים לערוץ 2, מגיעה הפרשה החמורה של התנקשות חבורת הרמטכ"ל דאז בשר הביטחון הממונה עליה לישורת האחרונה, או שזו רק אשליה. בתחילת השבוע יפורסם הדו"ח המיוגע שחיבר מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס וזכה לגיבוי מיורשו יוסף שפירא, וזו רק התחלת הסוף. הדברים שכלולים בו על הרמטכ"ל אשכנזי ועל יד ימינו ארז וינר מעוררים חרדה. למרות שאינם משקפים במלואו את המידע הרחב, שלא נקרא ולא נוצל ולא בא לביטוי בדו"ח, יש בו מספיק עובדות מוצקות כדי להצדיק את היענות היועץ המשפטי יהודה וינשטיין לפניית לינדנשטראוס והפרקליט הצבאי הראשי דני עפרוני לפתוח בחקירה פלילית. וינשטיין מהסס מאז תחילת מאי 2012. מביך, בלשון המעטה. רק שנמצאה דרך לעקוף את הבלימה הבלתי מובנת של היועץ המשפטי. יו"ר ועדת ביקורת המדינה אורי אריאל - מי שמתגלה כאיש ציבור ללא חת וללא חטא - החליט שלא להניח ל"רעש האדמה" לחלוף כאילו לא התרחש. באמצע השבוע הבא יקיים דיון מיוחד של הוועדה הפרלמנטרית, וצריך לקוות כי יקדם את יוזמתו להקים ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט עליון בדימוס, או שלא בדימוס, מבית המשפט העליון, לבדוק מה התגלה, ולא פחות חשוב - מה טרם נחשף. גם צריך לקוות שווינשטיין לא יסכל את המהלך. זו חקירה נחוצה. מתבקשת. היא תצלול למים עמוקים ועכורים, שמבקר המדינה הקודם לא היה יכול לפענח. הגודש העיק, האט. חקירה של ועדת ממלכתית עם סמכויות תעשה את שלה. אין מניעה כי במקביל גם המשטרה, אשר התנהלה בעצלתיים בסיבוב הראשון של הבירור, תיכנס לפעולה. אם ניצב יואב סגלוביץ' ירצה - הוא יגיע. בעיקר שהחומרים כבר נאספו. אך לח"כ אריאל אין זמן. הוא לא יהיה יו"ר ועדת ביקורת המדינה בכנסת הבאה, ועל זה בונים כל אלה המבקשים לשבש את הפתיחה בחקירה פלילית או את הקמת ועדת החקירה הממלכתית. החוק קובע כי רק נציג מהאופוזיציה יכול לעמוד בראש ועדה זו. לפי כל הסימנים, תהיה מפלגתו של אריאל - הבית היהודי - חלק מהקואליציה. את מקומו יתפוס נציג מהאופוזיציה של הכנסת ה-19. עוד החמצה - והכל יירד לטמיון, לתהום הנשייה, לזיכרון המתערפל.
