"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מצרים־ישראל: חוזרים לחצי שגרה

,עודכן

לאחר שמונה שנים החליט מנכ"ל משרד החוץ להשאיר את צוות השגרירות הישראלית במצרים במהלך סופי השבוע, ולא להחזירם ארצה. זוהי החלטה חיובית: נוכחותו הקבועה של צוות השגרירות בקהיר תאפשר לו לפתח ולקיים פעילות דיפלומטית רציפה, כמצופה מכל שגרירות.

התקפת ההמון הזועם על שגרירות ישראל בקהיר בסוף 2011 ונטישתה החפוזה, הותירה את ישראל ללא בניין לשגרירות, עם צוות מצומצם מאוד, ודיפלומטים החוזרים ארצה בכל סוף שבוע. כתוצאה, נפגעה הפעילות הדיפלומטית. מציאות בלתי מקובלת זו נמשכה שמונה שנים. החלטת משרד החוץ אמנם צועדת בכיוון הנכון, אך השגרירות חוזרת לעבודה בחצי־שגרה בלבד.

האלוף (מיל') עמוס גלעד, בר־סמכא בענייני מצרים, נוהג לומר שאי אפשר להשעין את היחסים בין שתי המדינות על רגל אחת, הביטחונית־מודיעינית; יש צורך בשתי רגליים כדי לשמור על היציבות. המשטר המצרי הנוכחי בהנהגת א־סיסי אינו מסתיר את יחסיו הטובים עם ישראל, והוא יוצר אווירה של שעת רצון. מצב זה מאפשר לנסות ולהתקדם בכיוון של שגרת יחסים מלאה ותקינה. החלטת הפרלמנט המצרי להאריך את כהונת הנשיא א־סיסי לשנים נוספות, מרחיבה את אופק ההזדמנות, ומאפשרת לייצב את היחסים על שתי רגליים, ולא על אחת בלבד.

חזרה לשגרה מלאה, כפי שהיה ערב מהפכת 2011, מחייבת למצוא בהקדם בניין חדש לנציגות שיאכלס משרדים פעילים, כולל מחלקה לשירותים קונסולריים שיעודדו את התיירות ההדדית, וגם לפתח פעילות לקידום האינטרס הישראלי במצרים - בדיוק כפי שנוהגת השגרירות המצרית בתל אביב.

יש להגדיל בחזרה את הצוות לממדיו הקודמים, כדי לפעול דיפלומטית להידוק הקשרים בין שתי המדינות. במזרח תיכון סוער, קשר הדוק בין ישראל למצרים הוא אינטרס חיוני. גם בנושא זה יש לפעול בדומה לשגרירות המצרית בישראל, וליישם את עקרון ההדדיות בין שתי הנציגויות.

משרד החוץ מתמודד אמנם בימים אלה עם אתגרים מורכבים, אבל יחסיה של ישראל עם מצרים צריכים לעמוד בראש סדר העדיפויות המדיני והדיפלומטי. אסור להחמיץ את ההזדמנות שנוצרה ואת האקלים המדיני האזורי, להחזרת הנוכחות הישראלית בקהיר למתכונתה הקודמת, בדיוק כפי שהתקיימה עד לפני שמונה שנים. הסכמי השלום בין שתי המדינות כוללים הסכמה על שגרירויות מלאות. נראה שנוצרה בעת האחרונה הזדמנות להגיע לכך בתקופת שלטונו של א־סיסי, ועלינו לפעול בנחישות ובהתמדה לממש את הסיכוי.

יצחק לבנון הוא מרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה ושגריר ישראל במצרים לשעבר

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר