"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מועמד שיכריז על מלחמה באנטישמיות

,עודכן

להטריד את הציבור באנטישמיות, או לא להטריד? הנה השאלה. האם מחלה עתיקת יומין זו ראויה לתשומת הלב דווקא בימים סוערים אלה, שבהם אנו תוהים אם מפלגת חוסן לישראל היא בימין או בשמאל, או לאן מועדות פניה של מנהיגת מפלגת גשר?

אמת, זהו עיתוי גרוע לעסוק באנטישמיות. אבל כמי שהתמחותו העיתונאית קשורה בנעשה בעולם, אני מעיד שאין יום שבו אתרי החדשות לא מדווחים על תקרית בעלת אופי אנטישמי, ממלבורן ועד ברוקלין. ואנחנו מתעלמים.

נכון, לא כל מריחת צלב קרס על חלון ראווה של חנות בבעלות יהודית ראויה לכותרת. מעשי טבח כמו בבית הכנסת בפיטסבורג, הם, למרבה המזל, נדירים ביותר. אבל הכמות הופכת למהות. זה לא מכבר סיפר בדאגה מלקולם הונליין, מראשי הממסד היהודי בארה"ב, על תקריות אנטישמיות המתחוללות באוניברסיטאות קולומביה וניו יורק, שתיהן בעיר היהודית הגדולה בעולם. מרססי צלבי הקרס באמריקה שורצים גם במקומות נידחים, ובבתי קברות יהודיים מנתצים מצבות. הנשיא טראמפ קרא לסילוקה מן הקונגרס של אילהן עומאר, המוסלמית הראשונה בבית הנבחרים, לאחר שפצחה באמירות בעלות נימה אנטישמית.

ומה באירופה? נתונים שפורסמו באחרונה מצביעים על עלייה של 10 אחוזים במספר התקריות בגרמניה, ורה"מ מרקל מוטרדת. כך גם בצרפת. בבריטניה עוסקת מפלגת הלייבור בימים אלה בתופעת האנטישמיות בתוכה. "האם אנו נאבקים במלוא הכוח באנטישמיות הפוקדת את המפלגה?" תוהים־מוחים חברי המפלגה, שמנהיגה קורבין התבטא באהדה כלפי חיזבאללה וחמאס. טובים, אגב, סיכוייו לרשת את תרזה מיי.

התופעה המטרידה מגיעה בעיתוי גרוע מבחינתנו: ימי טרום בחירות. לא שמענו מפיהם של ראשי המפלגות התייחסות מעשית או תוכניות ללחימה במגיפה הפוקדת קהילות יהודיות רבות. בתחרות שבין ענייני הביטחון לבין סוגיות חברתיות וכלכליות, נמחק המאבק באנטישמיות. הנושא איננו פופולרי.

ראשי הממשלות בישראל רואים בעצמם מנהיגי העם היהודי כולו, האחראים לשלומו. אך עדיין לא נשמעה הקריאה המהדהדת מקצה העולם ועד קצהו: "לך, כנוס את כל היהודים!". לא כדי "לדון באנטישמיות", אלא לפעול כמו המטכ"ל: להתקין תוכניות מלחמה באנטישמיות. קיימים בעלי ברית, שאינם מבני עמנו, שיתנדבו להתגייס למלחמה זו. ואולי המלחמה היא בבית שלנו: אם חוקר שואה חשוב, פרופ' יהודה באואר, מכנה את הממשלה "אנטישמית" ("ידיעות ירושלים", 15.02.19), על מי ועל מה נלין? יש לקוות כי בשוך הסערה, תשכיל הממשלה הבאה להכריז מלחמה על המגיפה החולנית. כי עתה אין מי שיבלום, אך יש מי שנפגעים ועוד ייפגעו.

Read this article in English

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יעקב אחימאיר

עיתונאי במשך כל ימי חייו, שדר רדיו וטלוויזיה בשידור הציבורי. שליח רשות השידור הראשון לוושינגטון ("בתחילת שנת 2020 פוטרתי מתאגיד השידור בלי שנמסר לי הנימוק לכך"). "משלב בטוריי זיכרונות ומסקנות מן העבר. מעולם הרהרתי בשינוי משלח ידי - עיתונות. וזאת אף שלא תמיד איכות העיתונות אצלנו ראויה וחפה מחסרונות".

כדאילהכיר