לחגור תמיד!

כיס אוויר, כמו זהשגרם לנוסעי טיסת טראנסאוויה מליון לתל אביב אתמול לסבול מטלטלה רבתי, שאף גרמה לפציעתם של אחדים, הוא למעשה תופעה אטמוספרית רגילה ונפוצה.

בלשון פשוטה, כיס אוויר נוצר באזור שבו מתקיימים תנאי מזג אוויר לא יציבים: לחץ האוויר באזור הזה אינו אחיד בשל הבדלים בטמפרטורה. אוויר חם עולה למעלה, אוויר קר יורד למטה - ומטוס הנקלע לטיסה מעל זרמי האוויר המנוגדים הללו, בשל העובדה שהוא טס בזכות לחץ האוויר, יטולטל.

כאמור זו תופעה נפוצה, אבל ברור שכולנו - טייסים ונוסעים כאחד, היינו מעדיפים להימנע ממנה. הבעיה היא שלא תמיד אפשר, משום שאין דרך לראות את התופעה: היא שקופה. בתחזיות מזג האוויר, שהן חלק מרכזי בהכנות לכל טיסה, ובמכ"ם מזג האוויר המותקן במטוס עצמו, אפשר לראות שקעים, אזורי סערה ומערבולות, ובחירת נתיב הטיסה מתחשבת מאוד בנתוני מזג האוויר. אפשר גם לשנות את נתיב הטיסה אם נתקלים בסופה: לטוס מעליה או סביבה, והשינויים הללו נסגרים בין צוות המטוס למגדלי הפיקוח שבדרך ואינם מורגשים כלל בתא הנוסעים.

האם זה מסוכן? כיס אוויר חי בעיקר בתחום האי־נעימות. זה מטלטל, לפעמים המטוס צונח מטה מגובה רב וההרגשה היא כמו ברכבת שדים בלונה פארק. התוצאה ב־99 אחוזים מהמקרים לגמרי לא קטלנית: זה מפחיד, אבל נגמר בחיוך.

הגודל קובע? ככל שתטוסו במטוס גדול יותר, בג'מבו, לדוגמה, תרגישו פחות במערבולות. זה ממש כמו בים: אונייה גדולה, משמעה פחות סיכוי שתטולטלו על ידי הגלים.

ממה בכל זאת נגרמות פגיעות בנוסעים? מסיבה עיקרית אחת: הם לא היו חגורים בזמן שנקלעו למערבולת. צניחה מהירה של המטוס גורמת לירידת הלחץ, ואם אתם לא חגורים בטיסה, אתם פשוט תרחפו בתא לעבר התקרה, ממש כמו אסטרונאוטים במעבורת החלל. זה יכול להיות כיף אם מתכוננים לזה, אבל אל תנסו את זה בטיסה רגילה.