מי צריך עוד כרטיס אשראי?

לא קל להיות חברת תקשורת בעולם המודרני, וכנראה עוד יותר קשה להיות חברה כזו בישראל. תשתית החברות הגדולות נבנתה בימים אחרים, שבהם רישיון מפעיל לחברה היה דומה במהותו לרישיון להדפיס כסף.

החברות חלבו מהציבור מיליארדי שקלים על כלום ושום דבר. זה התחיל עם פלאפון והחיובים המטורפים על כל שניית שיחה נכנסת, וכמובן על שיחות יוצאות. זה נמשך בהקמת סלקום, שהביאה את הבשורה לעם והורידה מחירים, אך עדיין לרמה של מאות שקלים לחשבון החודשי.

אלא שרפורמת הסלולר של שר התקשורת דאז, משה כחלון, באמצע 2012, הולידה חוקי משחק חדשים. היתה זו גולן טלקום שהובילה את חוקי המשחק החדשים עם הכרזה על תוכנית ב־99 שקלים, כולל הכל. זה היה אמור להיות שיעור שישנה את חוקי המשחק גם בתחומים אחרים, אבל הציבור לא לגמרי הבין את מהות התחרות.

בינתיים, החברות הגדולות נדרשו לחתוך בשומנים ולהמציא את עצמן מחדש. החברות הגדולות החלו לחפש שווקים חדשים, כמו שירותי תוכן וטלוויזיה. עכשיו פרטנר מנסה את כוחה בתחום מועדון הלקוחות. היא מכנה את התחום "פיננסי", אף שלא ברור מה הקשר בין המועדון שידרוש מלקוחותיו להחזיק כרטיס אשראי נוסף לבין התחום הפיננסי.

חברות כרטיסי האשראי נהנות כיום מגביית דמי כרטיס של כ־20 שקלים בחודש, גם על מאות אלפי כרטיסים שכבר לא נמצאים בשימוש. לתחום הזה לא דרושים עוד מתחרים מבית, אלא תחליפי תשלום מתקדמים יותר.