"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

החוק שיפגע בתיאום הביטחוני?

,עודכן

ביום שישי נכנס לתוקפו בארה"ב "החוק להבהרת הפעילות נגד הטרור" (ATCA). מדובר בחוק שידידי ישראל בקונגרס האמריקני יזמוהו, ועיקרו - חיוב הרשות הפלשתינית ואש"פ לכבד פסקי דין אמריקניים בנושא פיצויים לאזרחי ארה"ב שנפגעו בפעולות טרור פלשתיניות, כתנאי לקבלת סיוע אמריקני. הממסד הפלשתיני טוען שאינו יכול לקבל על עצמו התחייבות מרחיקת לכת זו, שמבחינתו היא מעין חתימה על המחאה פתוחה.

זוהי אחת ההחלטות האמריקניות המחייבות את הרשות ב"דיאטה" חמורה - צמצום הסיוע לגורמים אזרחיים ברשות ואלה העוסקים בקשר עם החברה הישראלית, הפסקת התמיכה בבתי החולים בגדה המערבית ובירושלים, סגירת משרד סיוע החוץ האמריקני לפלשתינים, הפסקת מימון סוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים, ועוד. ישראל הרשמית אמנם בירכה על שפעת הטוב הזו, אך מאחורי הקלעים הובע בפני הממשל החשש פן החנקת הרשות תביא לאלימות, ושמא חלק מן הגירעון התקציבי יצטרך להתמלא על ידי ישראל.

הפעם מדובר בחוק של הקונגרס, ומי שמוביל אותו הוא הסנאטור הרפובליקני צ'אק גראסלי. הנחתו היתה שפגיעה בפלשתינים היא ברכה לישראל, עד שהבין שהסיוע האמריקני כולל, בין השאר, גם 60 מיליון דולר בשנה עבור התיאום הביטחוני בין ישראל והרש"פ, שראשי מערכת הביטחון בארץ מדגישים את חשיבותו. החוק, כך מסתבר, עלול דווקא להגביר את הטרור, משום שימנע מימון ממי שאמורים להיאבק בו.

גראסלי נבהל ממעשה ידיו, וניסה לעקוף את החוק שלו עוד בטרם נכנס לתוקף. הוא ניסה להגיע להבנות עם הממשל, לשכתו יצרה קשר עם מזכירות המדינה, ומטרתו היתה להחריג את תקציב התיאום הביטחוני מהחוק. מחלקת המדינה לא שיתפה פעולה, ואחד ההסברים לכך הוא שבימי השבתת הממשל, עקב אי־תקצוב החומה בין ארה"ב למקסיקו, לא היה עם מי לדבר במשרד החוץ. כך או כך, החוק נכנס לתוקף, ולא יהיה פשוט לשנותו.

קשה לדעת אם השינוי - אם בכלל יתקבל - יפתור את הבעיה. כבר עכשיו גואה הביקורת על הרשות הפלשתינית וראשיה על כך שהם "משתפי פעולה" של ישראל, ועושים עבורה את עבודת הביטחון. הנשיא עבאס מתאר תיאום זה כ"מקודש" בשל התועלת שהוא מביא גם לצד הפלשתיני, אבל לא רבים מסכימים עימו. לפלשתינים יהיה קשה לקבל סיוע אך ורק לצורך תיאום זה, כשכל יתר כספי התמיכה המיועדים לרווחה ולנושאים אזרחיים דחופים אחרים - נפסקים.

מכל מקום, ברור כי טוב הלב של ידידינו עלול להתברר כחיבוק דוב. הסיוע האמריקני לפלשתינים חשוב לישראל מהיבטים שונים. אם מישהו רוצה להיטיב עימנו - עדיף שיגדיל את הסיוע הביטחוני לישראל, במקום להקטין את זה הניתן לשכנינו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר