"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ישראל חייבת להמשיך להילחם באיראן

,עודכן

הצהרות הכוחות האיראניים בתקופה האחרונה בעניין פעולות החימוש שלה והאיום על ישראל משקפות הן את התסכול הגובר במדינה נוכח התעצמות האתגרים הניצבים בפני המשטר, והן את מחויבותם למאבק בישראל.

ראש המועצה האיראנית לביטחון לאומי, עלי שמח'אני, אמר כי איראן שמה דגש על שיפור הדיוק של הטילים שברשותה ולא על הארכת הטווח שלהם. הוא הוסיף איום מרומז לפיו "לוחמי ההתנגדות" בעזה ובלבנון מחזיקים בטילים מדויקים וכי הם מוכנים לשגרם על ישראל ולהפוך את חיי תושביה לגיהינום "אם יעשה מעשה טיפשי".

במקביל הצהיר מפקד משמרות המהפעכה מוחמד עלי ג'עפרי, כי "סבלנותה של איראן עומדת לפקוע בעתיד הלא רחוק וישראל צריכה לחשוש ממטר של טילים מדויקים שינחת על ראשה".

הדברים, כאמור, נובעים מהתסכול המחריף כתוצאה מהסנקציות הכלכליות של ארה"ב. כן מתוסכלים האיראניים מקוצר הרוח האירופי כלפי הטרור ביבשת ודבקותה של איראן לקידום היכולות הבליסטיות שלה. הסלידה האירופית מתבטאת גם בכוונת האיחוד לכנס את הוועידה נגד איראן בפולין.

כמובן שגם ההצלחות המבצעיות של ישראל נגד ניסיונות החימוש בסוריה ובלבנון, אינן מקלות על התחושות באיראן. להיפך, ההצלחות יוצרות ניצני מתיחות ביחסי טהרן-מוסקבה שמחמירים את המצב. הדרך המועדפת להתמודד עם הלחצים הגוברים היא הגברת טון האיומים.

הבחירה בישראל כמטרה נובעת גם מהרצון המקורי להשמידה, אך גם מתחושת מצוקה ורצון להרתיע את הגורמים הבינלאומיים מהגברת הלחץ על המשטר האיראני. אותם איומים באים לידי ביטוי בנחישות של איראן להעביר נשק מתקדם לכוחותיה בסוריה ולגרורותיה בלבנון ובעזה.

פרויקט המנהרות בגבול לבנון, שעד שירד לטמיון עלה לחיזבאללה ולאיראן הון תועפות, משקף גם הוא את עומק המחויבות והיצירתיות שהאיראניים משקיעים בפיתוח יכולות שיאפשרו להם לפגוע קשות בישראל.

הטילים המדויקים אמורים כעת להיות גולת הכותרת של אותן יכולות ולכן ברור מדוע ישראל חייבת להמשיך לפעול ללא לאות לטרפוד המאמץ האיראני לצייד בהם את כוחותיה וגרורותיה לאורך גבולותינו.

עד כה הוכיחה ישראל עליונות מודיעינית, טכנולוגית ומבצעית שאפשרה לה לטפל בהצלחה באיום זה ועליה לשמר בידיה עליונות זו, תוך שיתוף פעולה עם ארה"ב ותיאום עם רוסיה.

תא"ל במיל' יוסי קופרווסר הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ולשעבר רח"ט המחקר באמ"ן

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר