ישראל חייבת להמשיך להילחם באיראן

הצהרות הכוחות האיראניים בתקופה האחרונה בעניין פעולות החימוש שלה והאיום על ישראל משקפות הן את התסכול הגובר במדינה נוכח התעצמות האתגרים הניצבים בפני המשטר, והן את מחויבותם למאבק בישראל.

ראש המועצה האיראנית לביטחון לאומי, עלי שמח'אני, אמר כי איראן שמה דגש על שיפור הדיוק של הטילים שברשותה ולא על הארכת הטווח שלהם. הוא הוסיף איום מרומז לפיו "לוחמי ההתנגדות" בעזה ובלבנון מחזיקים בטילים מדויקים וכי הם מוכנים לשגרם על ישראל ולהפוך את חיי תושביה לגיהינום "אם יעשה מעשה טיפשי".

במקביל הצהיר מפקד משמרות המהפעכה מוחמד עלי ג'עפרי, כי "סבלנותה של איראן עומדת לפקוע בעתיד הלא רחוק וישראל צריכה לחשוש ממטר של טילים מדויקים שינחת על ראשה".

הדברים, כאמור, נובעים מהתסכול המחריף כתוצאה מהסנקציות הכלכליות של ארה"ב. כן מתוסכלים האיראניים מקוצר הרוח האירופי כלפי הטרור ביבשת ודבקותה של איראן לקידום היכולות הבליסטיות שלה. הסלידה האירופית מתבטאת גם בכוונת האיחוד לכנס את הוועידה נגד איראן בפולין.

כמובן שגם ההצלחות המבצעיות של ישראל נגד ניסיונות החימוש בסוריה ובלבנון, אינן מקלות על התחושות באיראן. להיפך, ההצלחות יוצרות ניצני מתיחות ביחסי טהרן-מוסקבה שמחמירים את המצב. הדרך המועדפת להתמודד עם הלחצים הגוברים היא הגברת טון האיומים.

הבחירה בישראל כמטרה נובעת גם מהרצון המקורי להשמידה, אך גם מתחושת מצוקה ורצון להרתיע את הגורמים הבינלאומיים מהגברת הלחץ על המשטר האיראני. אותם איומים באים לידי ביטוי בנחישות של איראן להעביר נשק מתקדם לכוחותיה בסוריה ולגרורותיה בלבנון ובעזה.

פרויקט המנהרות בגבול לבנון, שעד שירד לטמיון עלה לחיזבאללה ולאיראן הון תועפות, משקף גם הוא את עומק המחויבות והיצירתיות שהאיראניים משקיעים בפיתוח יכולות שיאפשרו להם לפגוע קשות בישראל.

הטילים המדויקים אמורים כעת להיות גולת הכותרת של אותן יכולות ולכן ברור מדוע ישראל חייבת להמשיך לפעול ללא לאות לטרפוד המאמץ האיראני לצייד בהם את כוחותיה וגרורותיה לאורך גבולותינו.

עד כה הוכיחה ישראל עליונות מודיעינית, טכנולוגית ומבצעית שאפשרה לה לטפל בהצלחה באיום זה ועליה לשמר בידיה עליונות זו, תוך שיתוף פעולה עם ארה"ב ותיאום עם רוסיה.

תא"ל במיל' יוסי קופרווסר הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ולשעבר רח"ט המחקר באמ"ן