הענף האולימפי הבכיר בישראל

1 שבת בבוקר בשורה הראשונה באולם. ראש עיריית ת"א רון חולדאי, ויו"ר איגוד הג'ודו משה פונטי, יושבים זה ליד זה. היחסים ביניהם לא היו מי יודע מה אחרי שפונטי, לטענתו, זכה להתעלמות גורפת בכל הקשור לאליפות אירופה. אבל עכשיו הדברים השתנו. הפקידות הגבוהה הבינה שצריך לעזור, ופונטי כבש עוד יעד.

כמה גרושים פה, קצת עזרה באירוח, ואולי בעוד שנה בגרנד פרי של 2020 בשנה האולימפית כבר יהיה אפשר לעבור לגני התערוכה הסמוך עם יותר קהל. כשאורי ששון עלה להתחרות אחרי הפסקה ארוכה, פונטי ביקש סליחה ורץ לקצה השני של היציע כדי לעודד את ששון.

הקרב הראשון הלך קשה. היריב הרוסי, כבד וחזק, לא עשה הנחות. כישרון גדול לא היה שם, אבל ששון בסך הכל רצה ניצחון קליל אחד כדי להמשיך הלאה. הקרב התארך, ופונטי, בצרידות הקבועה, חילק הוראות מהיציע.

הקהל כולו, ילדים, נשים וגברים, קראו בשמו של ששון. תופעות כאלה רואים רק במדינות שהן אימפריות ג'ודו.

ישראל היא לא כזאת, אבל ל־2,500 הצופים לא היה אכפת מכלום. בסוף זה נגמר במדליה. פונטי נשם לרווחה. בשנה האחרונה ששון עבר לגור ליד וינגייט, חטף בראש מאורן סמדג'ה ומההנהלה וידע שהגרנד פרי בעיר בלי הפסקה יכול לסמן שני דברים: או את הדרך חזרה למעלה, או את ההתרסקות הסופית. נכון לעכשיו, ששון החל בטיפוס לעבר טוקיו 2020.

2 אפשר להתווכח על הרמה שהוצגה בסוף השבוע בגרנד פרי. בלי גאורגים, ללא יפנים. אבל על דבר אחד יהיה קשה מאוד להתווכח: ענף הג'ודו הוא ענף הספורט האולימפי מספר אחת בישראל. מספר הילדים רק הולך וגדל בכל שנה, ומנשל ענפי כדור כמו כדוריד או כדורעף.

כשמסתכלים על האולימפיאדה, מגלים שם את ההתעמלות ואת הג'ודו. השיט הישראלי עדיין מלקק את פצעיו ומקווה שבשנה וחצי הקרובות יצמח שם כישרון שלא קוראים לו שחר צוברי. המריבה בין הוועד האולימפי לאיגוד הג'ודו לא עושה טוב לאף אחד: פונטי יצטרך בסופו של דבר את הוועד אחרי שמירי רגב תסיים את תפקידה, ויגאל כרמי חייב לצאת מהפרנויה: סילבן אדאמס לא יחליף אותו בתפקידו, אולי את זה שיבוא אחריו.