איזונים, בלמים ושיתוק השלטון

כ־800 אלף עובדי ממשל אמריקנים עלולים היו לא לקבל את שכרם החודשי בפעם השנייה. חלקם הגדול עבד עד עכשיו בהתנדבות. עובדי הקבלן שבהם לא היו זוכים לקבל שכר גם בדיעבד. הנשיא טראמפ דורש מהקונגרס לסייע במימוש הבטחת הבחירות שלו, ולממן את החומה היקרה בין ארה"ב למקסיקו. הקונגרס מסרב, הנשיא מעכב את התקציב, והקונגרס ממאן להזמינו לנאום השנתי על מצב האומה בפני שני הבתים. הנשיא לא מאשר ליו"ר בית הנבחרים, ננסי פלוסי, לטוס לבקר את החיילים האמריקנים באפגניסטן במטוס צבאי. האומה האמריקנית עומדת משתאה מול משחק הכוח. "אצלכם זה לא יכול לקרות, נכון?" אומר־שואל ידיד בוושינגטון הקרה, ואני מאשר.

השיטה האמריקנית מאפשרת לנשיא ולקונגרס וטו הדדי בשורה ארוכה של נושאים, כדי למנוע דיקטטורה של אחד מהם. זו היתה המצאה נפלאה ב־1787, שכיום הפכה לרועץ. אם בבתי הקונגרס קיים רוב למפלגת הנשיא, הוא יכול לפעול בחופשיות רבה יחסית, והקונגרס מגביל אותו לעיתים נדירות. אך כאשר המפלגה היריבה נהנית מרוב - עלול להיווצר שיתוק ממשי.

בבחירות 2016 התחייב טראמפ להקים חומה שתמנע מעבר של מהגרי עבודה מאמריקה הלטינית דרך מקסיקו, והדגיש את דרישתו מממשלת מקסיקו לשאת בעלות. כעת הוא מבין שלמקסיקו אין כסף ועניין להשתתף במיזם, וטוען ששינוי הסכם המסחר המשולש בין ארה"ב, קנדה ומקסיקו מהווה בעיניו את התשלום המקסיקני. אבל כשהוא מבקש מהקונגרס את המיליארדים להקמת הגדר, קשה לו מאוד לשכנע את הדמוקרטים, וגם חלק מהרפובליקאים, שזאת ההוצאה הדחופה ביותר, בזמן שהגירעון התקציבי בארה"ב תופח.

ההידברות בין הצדדים נעשתה בעיקר בדיפלומטיה פומבית. הבחירות הבאות בארה"ב יתקיימו בעוד כשנתיים, ושום צד לא מתנדב לסייע ליריבו לרשום נקודות זכות. כעת נרשם שיא גינס חדש: מעולם לא היה שיתוק כזה, שהשבית לתקופה ארוכה כל כך שירותים ציבוריים רבים והסב סבל קשה כל כך לאזרחים. המשטר בישראל אמנם איננו האידאלי, וייתכן שמצבנו היה טוב יותר אילו היתה לנו חוקה. אבל אמריקה, החלוצה הדמוקרטית החשובה ביותר בעולם, תקועה כיום עם חוקה שהתאימה לזמנה אך לא מתאימה לזמננו. הבלמים והאיזונים שבהם התגאתה כל כך אמריקה הופכים לפגיעה ישירה במשילות בוושינגטון.

אצלנו בישראל, השגת הרוב בכנסת כרוכה במחירים ובפשרות, אך מרגע שהוא מושג - יכולה הרשות המבצעת לפעול. הדבר מקטין את יכולת הכנסת לפקח עליה באמת, אך הבלם העיקרי אצלנו, וטוב שכך, הוא בית המשפט. האמריקנים יכולים להתבונן בנו בעיניים כלות: גם לו רצו, אין הם יכולים לשנות את המשטר כי לא יוכלו לעבור את כל המשוכות החוקיות בדרך לשינוי החוקה.