איזה בני גנץ ידבר אלינו?

כאשר יפתח מחרתיים בני גנץ את פיו בשידור ישיר, ראוי ששומעיו יהרהרו בינם לבין עצמם: מיהו הפונה אלינו בדברים? מהן עמדותיו, מהם רעיונותיו ומה בכוונתו לעשות? הוא חותר לראשות הממשלה, אך מה מעבר לכך?

מתגנב החשד שלא את דעותיו יבטא מגרונו, אלא את "דף המסרים" שעליו שוקדת חבורת יועציו המקצועיים. הרי מדובר במי שנושאים את התואר המחייב "יועצים אסטרטגיים".

עבורם ועבורו, הדבר גורלי. מה "כדאי" או "נכון" לומר למצביעים בהופעת הבכורה. איך יפרוס השחקן החדש בזירה את משנתו בלי לאכזב. מה ייחשב לכישלון ומה תהיה הצלחה. משימתו של גנץ קשה: כיצד יעמוד בציפיות בהופעתו הראשונה וירצה את כלל מגזרי האוכלוסייה? יהודים וערבים, דתיים וחילונים, עולים וותיקים, יושבי המרכז ותושבי הפריפריה. האתגר אינו פשוט. רק קוסם יוכל להצליח, לא טירון פוליטי כמותו.

ניסיונו הצבאי יעמוד לזכותו: אין להתייאש, לא להרים ידיים. נאומו הצפוי יבקש ליצור כותרות למחרת; לא הרבה מעבר. אך בדקות הראשונות שלאחר נאומו יוטבע בציבור המצביעים הרושם הראשוני, עוד לפני תחילת מערכת התעמולה הרשמית של חוסן לישראל ויתר המפלגות. אמירתם הראשונה של הפרשנים לא תטביע בהכרח חותם לטווח ארוך. לא נתפלא אם בתגובות ייאמר גם צמד המילים הספקני: "זה הכל?!". צפויות התבטאויות ציניות, אבל זה המחיר שישלמו גנץ ויועציו על ההחלטה לשקוע בדממת אלחוט ממושכת, פוליטית, שכבר מתחה את סבלנותם של רבים. הכעס והזלזול ימצאו את ביטויָם באופן מיידי.

גם אין להיות מופתעים מתגובות מתחריו, בפרט ביחס למספר המנדטים שהוא צפוי להשיג ביום הבחירות. ניסיונות ההתחברות והמיזוגים עם מפלגות אחרות, חדשות כוותיקות, הם בעלי חשיבות עליונה: כריתת בריתות עם גופים אחרים מקדמת את חוסן לישראל ומבשרת קונצנזוס מסוים בציבור. חבירות כאלה מגדילות את הסיכוי להכניס מספר חברי כנסת גדול יותר.

ברור שגנץ יישאל גם על הצטרפות לממשלה שבראשה יעמוד נתניהו. זוהי שאלה סבוכה, וגם המענה עליה הוא אתגר לא פשוט. לפי סקרי דעת הקהל, נכון לעכשיו, נתניהו מועמד מוביל לעמוד שוב בראשות הממשלה. האם יצהיר גנץ מראש כי בממשלה הבאה יסרב לכהן במשרה בכירה כשר הביטחון, למשל? האם ישלול ישיבה בממשלה שהעומד בראשה עלול לעמוד בפני כתב אישום?

נכון, יהיו מי שיאמרו כי הבטחות של פוליטיקאי הן כחריטה על קרח: הן מתפוגגות עם שינוי המציאות הפוליטית. עם זאת, גנץ מוכיח כי גם "מעטים מן הטובים" מצטרפים לפוליטיקה. שכרו יהיה בחיזוק הדמוקרטיה הישראלית, הודות להצטרפותו לזירה.