התעמולה יורדת נמוך
,עודכן
תעמולת הבחירות מציגה מפגן של וולגריות. אנשים מכובדים, בעלי מעמד ועמדה ציבורית, מדברים ומתנהגים כפי שאנשים מן היישוב היו מתביישים לנהוג. אפשר לקבל זאת כשמדובר בדמויות כמו ח"כ אורן חזן, שביסס את הקריירה שלו על התנהגות שאיש מאיתנו לא היה מעז לחשוב עליה. לבקש סלפי מנשיא ארה"ב במהלך אירוע רשמי? אותנו זה מביך, חזן הופך את זה לכרטיס ביקור.
כשמדובר באישים שבדרך כלל מכבדים את המעמד שאליו הגיעו, התופעה מעציבה. חברת הכנסת ד"ר ענת ברקו היא אישה מכובדת. היא לימדה באקדמיה וערכה מחקר רציני על מחבלים מתאבדים. היא לא פליטת ריאליטי המנסה להיכנס לכנסת כשהיא נישאת על גלי אהדת חשבון האינסטגרם. ובכל זאת, כשזה מגיע לסרטוני התעמולה שלה, מה שנגלה לעיניי הצופים, הם שני אנשים בעלי השכלה רחבה, יושבים זה מול זה ומציגים טקסט ורמת משחק הגורמת לצופה לנוע באי־נוחות בכיסאו.
בני גנץ, לעומתם, סופר גופות. בתשדיריו צה"ל הופך מצבא מגן לגוף שמתגאה במספר בני האדם שהרג והמבנים שהחריב. פורנוגרפיה של מוות והרס. הם לא היחידים. השרה גילה גמליאל משווה את אנשי השמאל לאלרגנים, בעוד השר גלעד ארדן משתמש ברעייתו כתפאורה.
כל זה מתגמד לעומת קמפיין האינסטגרם של ראש הממשלה נתניהו. "שוחד בלי כסף זה כמו רותם סלע בלי אסי עזר". באמת? הוסיפו לכך את התמלילים שנחשפו השבוע במהדורת הערב, שמהם עולה שנתניהו ניסה לפגוע בנפתלי בנט באמצעות הפצת מידע על עבודתה של הגברת בנט במסעדה לא כשרה.
נכון שתמיד קיים פער בין האדם לתדמית, בין אחורי הקלעים לקדמת הבמה. אבל המקרה הנוכחי פשוט בלתי נתפס: כמה נמוך מוכן ראש ממשלת ישראל לרדת? כמה אנרגיה וזמן הוא מבזבז על שרימפס וקלמרי?
בסביבת נתניהו מתלוננים לא פעם שבית ראש הממשלה אינו ייצוגי מספיק. יכול להיות שאמנם נדרש שיפוץ. אין ספק שכולנו מעוניינים שהמשכן יכבד את התפקיד ואת משמעותו. אבל כשהאדם הנושא בתפקיד לא מכבד אותו ומשתמש באמצעים מביכים, קשה לשאת זאת. נכון, פוליטיקה היא משחק מלוכלך, אבל לתפקיד, למהות שלו, יש עדיין משמעות.
אתה רוצה לכבד את ראש הממשלה, ולו במעט. גם את השרים, וגם את הרמטכ"ל לשעבר. הציבור מעוניין לראות שמנהיגיו אמנם מורמים מעם, גבוהים ונישאים. בינתיים, אנחנו מקבלים בכל יום הוכחה שאין להם גבולות, שלחבית אין תחתית, ושלתפקיד ולתואר אין משמעות. בטח לא בעיניהם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו