"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

צדק בררני: אכן הודעה דרמטית

,עודכן

הצרה של רה"מ בנימין נתניהו היא לא העדר הדרמה אלא טיבה. בסופו של חשבון מדובר בדרמה המורכבת מאינספור פרטים אפורים ומשפטיים, ולאזרח הממוצע אין סבלנות למילים ארוכות.

מכיוון שכל כלבי השמירה של הדמוקרטיה באולפני הטלוויזיה אמרו מה שהם אומרים כבר שנים, מבלי להתייחס עניינית לנאום (באולפן של ערוץ עשר אף חתכו את הנאום בעיצומו, כדי שכולנו נשמע בפעם האלף מה רביב דרוקר או ברוך קרא חושבים על רה"מ), כדאי להתייחס לעצם הדברים.

רה"מ ביקש להתעמת ישירות מול עדי המדינה בתיק 4000, והבקשה נשללה. לא דרמה? נבחן את העניין: החשוד בתיק הזה הוא ראש הממשלה; אם נאמץ את דברי השופט מצא ביחס לתיקי שרון, הרי שבמקרה כזה יש לנקוט בחרדת קודש ולהפוך כל אבן כדי להגיע לחקר האמת.

והמשטרה אכן הפכה כל אבן אפשרית; חיקורי דין, טיסות חוקרים לחו"ל ועוד. תיקי נתניהו הם ללא ספק בין היקרים ביותר למשלם המיסים הישראלי; מדברים על מאות מיליוני שקלים. מדוע, אם כך, בקשה פשוטה וקלה לביצוע כמו עימות בין החשוד למעידים נגדו, נשללה על הסף?

וגם אם נניח לרגע את דבריו של השופט מצא והעלות הכספית היקרה, עדיין נישאר עם הציבור הישראלי. הרשתות החברתיות מבעבעות מזעם; התחושה שגולשים רבים מביעים היא, שמתבצע כאן מרדף פוליטי בחסות החוק.

גם הסקרים מראים שהציבור לא משתכנע מהמערכה נגד נתניהו, והוא מוביל בפער גדול. הדעת נותנת, שהמשטרה דווקא תבקש עימות כזה, ולו רק כדי לבסס את המלצותיה מול הציבור, מדוע אם כך, היא שללה אותו - ממה בדיוק פחדה? עימות כזה יכול הרי לפעול גם לרעת נתניהו, אלא שהוא הסכים לקחת את הסיכון ואילו המשטרה לא. מדוע?

ולכל אלה צריך להוסיף את העובדה שתיק 4000, שהוצג בתקשורת כתיק החמור מכולם, נסמך כנראה על עדי המדינה; עובדה שהופכת את העימות של ראש הממשלה מולם, לכמעט מתבקש.

בהקשר הזה, ממטר ההדלפות דווקא פועל לטובת נתניהו - האם למישהו יש ספק שלו היה בתיק הזה "אקדח מעשן", הוא לא היה מודלף זה מכבר לכל אמצעי התקשורת?

לאמתו של דבר, אם מדובר ב"מילה נגד מילה", מדוע סירבה המשטרה להעניק חדר, שני כיסאות ושולחן כדי לרדת לעומקם של דברים? הדברים הללו זועקים שבעתיים במקרה הזה, שעתידו של ראש ממשלה מכהן ופופולרי עומד על כף המאזניים?

לכך מתווספת ההצטדקות התמוהה, לפיה נתניהו יוכל להתעמת מול המעידים נגדו בבית המשפט. מדוע צריך לטלטל ראש ממשלה מכהן לאולם בית המשפט, אם הדברים יכולים להתבהר עוד בשלב החקירות? מדוע לטלטל כך מדינה שלמה?

בנאומו של נתניהו ראינו אדם שנלחם על חפותו, כשהקירות סוגרים עליו. אלה לא היו קירות של חשדות או אמת פלילית שנחשפה; אלה היו קירות של ניסיון הפיכה פוליטי שתוכנן ובוצע בחסות גורמי אכיפת החוק ובעידוד התקשורת. ואם זאת לא דרמה, אז אני לא יודעת מה כן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר