"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שערורייה: מסמך כוזב על מזונות ילדים

,עודכן

בשבוע שעבר שודר בערוץ 8 סרטה של ענת צרויה, "חוקרת". בכתובית הפותחת נאמר ש־43% מהאבות החייבים במזונות, אינם משלמים ולכן מאות אלפי ילדים סובלים ממצוקה. אין הצדקה לאנשים העושים דין לעצמם, בפרט כשמסרבים לשלם מזונות ילדים. אולם, בניגוד לעולה מהסרט, כשמדובר באדם נורמטיבי, עובד או בעל חשבון בנק, קל לאכוף את המזונות באמצעות ההוצאה לפועל. המקרים שבהם לא ניתן לאכוף הם מקרי קצה של אבות שברחו מהארץ או חיים כצל ללא הכנסה מסודרת, חשבון בנק, כרטיס אשראי וכדומה.

הטענה ש־43% מהאבות שחויבו במזונות, אינם משלמים אותם, מופרכת לחלוטין. על טענה זו חזרו ללא שמץ של בחינה ביקורתית גם בעיתונים אחרים. מקור הטענה במסמך שהוגש לביה"ד לעבודה ע"י נציגת היועמ"ש לממשלה, והמבוסס על תחשיב שערכה פקידה במשרד האוצר. היא העריכה, שאם בשנים 2014־2015 כמות תיקי המזונות בהוצל"פ הייתה 43% מכמות המתגרשים באותן שנים, הרי שזה גם אחוז האבות שאינם משלמים מזונות.

בחוות דעת שהגשתי, הצבעתי על הכשלים הרבים בתחשיב. כשם שהעובדה שנגד אדם הוגש כתב אישום, אינה אומרת שהוא אשם, כך העובדה שקיים תיק פתוח בהוצל"פ אינה מחייבת שהאיש לא שילם מזונות. משמעות פתיחת התיק היא שלטענת האם האב לא שילם מזונות. בחלק מהמקרים יתברר שהיא צודקת, ובחלק - לא.

לעתים קיים ויכוח לגיטימי בין הצדדים בנוגע לרכיב מסוים של תשלום המזונות, כגון חוג או קייטנה. לא מדובר בהורה שנמנע מתשלום מזונות, אלא בוויכוח על פרשנות פסק הדין. האֵם רשאית לפתוח תיק בהוצל"פ, אבל רק בירור בין הצדדים יכריע את הוויכוח.

זאת ועוד, כשאין אמון בין הצדדים, עו"ד רבים ממליצים לשלם את המזונות באמצעות ההוצל"פ, וכך למנוע מראש ויכוח על השאלה האם האב שילם את המזונות. ההוצל"פ משמשת גורם שבאמצעותו מועבר התשלום מדי חודש בחודשו אל האֵם. תיק פתוח בהוצל"פ, אינו אומר שהאב מתחמק מתשלום.

במקרים רבים, כאשר האב באמת מסרב לשלם מזונות, ייפתחו לו שני תיקי הוצל"פ: כלפי האישה וכלפי הביטוח הלאומי. גם מסיבה זו צריך להיזהר מספירת תיקי המזונות בהוצל"פ וקישורם לכמות סרבני התשלום. מעבר לזה, תיקי המזונות הפתוחים ב־2014־2015 התייחסו לקבוצה גדולה בהרבה, הכוללת אנשים שהתגרשו שנים רבות קודם. התחשיב הניח שתיקי ההוצל"פ בשנים אלו מתייחסים רק לכמות האנשים שהתגרשו באותן שנים.

ברור אפוא שהמסקנה ש־43% מהאבות אינם משלמים מזונות, היא חסרת כל יסוד. יש לקוות שהיועץ המשפטי יתקן את הטעות שנפלה תחת ידו, ויבהיר שאינו עומד מאחורי מספר דמיוני זה.

ד"ר יואב מזא"ה הוא מרצה בכיר בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר