יוטיוב סטייל: כל הגבולות נפרצו | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יוטיוב סטייל: כל הגבולות נפרצו

, עודכן

לפני מאות שנים אירופה חשבה עצמה למרכז העולם. האירופאים ציירו את המפות והעמידו את היבשת במרכז העולם. בעקבות גילוי אמריקה נאלצה אירופה לשנות את המפות שלה ואת תודעתה. בשנה האחרונה לימד אותנו הלהיט "גנגנאם סטייל" של הרפאר סיי מדרום קוריאה - שהפך לקליפ הנצפה ביותר ביוטיוב, עם יותר ממיליארד צפיות - שיעור חדש בכל הנוגע לקואורדינטות של התרבות הפופולרית בעידן גלובלי שכזה.

הכלים שפותחו ברשתות החברתיות כגון יוטיוב, פייסבוק וטוויטר, מאפשרים גם לעולם חוץ-מערבי להגיע לקהלים מערביים. בדרך זאת זהות המערב משתנה, ואנו רואים סוג חדש ביחסים בין צפון ודרום, מערב ומזרח. היוטיוב שוב הוכיח את האלמנט הדמוקרטי שבו. הוא איפשר לקליפ בשפה זרה, עם נגיעות באנגלית, להפוך לתופעה הבולטת בשנת 2012.

הפופולריות העצומה של הסרטון הקוריאני הביאה לרתיעה בחלקים אליטיסטיים ושמרנים. חלק אף התגאו בכך שלא ראו את הקליפ כדי לדעת שהוא גרוע. אך השיר שפורסם ב-15 ביולי 2012 לא זקוק לקהלים אלו, כי הוא כבר כבש לו קהל עצום ברחבי העולם. "גנגנאם סטייל" מעורר התנגדות לא רק בגלל הסקסיזם הגלוי שבו, אלא גם בשל שאלת הזהות והזיהוי. קהלים רבים בישראל, ובמערב בכלל, פוחדים מכניסת הזר, השונה והאחר לתעשייה הלבנה. בדרכו לפיסגת האמן הכי פופולרי ברשתות החברתיות (מקום שבו דורג במשך שלושה שבועות רצופים) עקף הקליפ את טיילור סוויפט הפופולרית. היחידים שהצליחו לשהות שלושה שבועות בראש הרשימה קודם לכן היו ג'סטין ביבר, ליידי גאגא, אדל וריהאנה, שכולם שרים באנגלית.

הפחד מהכניסה של "גנגנאם סטייל" מכילה בתוכה אלמנטים מודעים ותת-מודעים של אירופו-צנטריות ועליונות מערבית. רבים רוצים להמשיך להאמין שאין תחליף לתרבות שבאה מהמערב ומארה"ב. אך התרבות תמיד היתה מרחב דינמי, שבו מותכים יסודות שונים. המוסיקה בעיקרה אוספת סגנונות שונים ומתאימה את עצמה לשפה החדשה של דורות רעננים ברחבי העולם. עצם השימוש שלנו בזיהוי של הזמר סיי כראפר מראה לנו את הנדידה של המוסיקה השחורה האמריקנית (הראפ) אל מחוזות שהיא לא דמיינה (שורשי הראפ שהתפתח בארה"ב מגיעים מאפריקה). מאות שנים של עבדות, ניצול ודיכוי בידי אירופאים הביאו את השחורים לזמר את הבלוז בארה"ב - אותו בלוז שהתפתח לג'אז, לרוק, לראפ ולהיפ-הופ.

"גנגנאם סטייל", אגב, מכוון לשמו של מחוז גנגנאם העשיר בסיאול. מחוז זה, בדומה לבוורלי הילס בלוס אנג'לס, מאופיין בסגנון חיים יוקרתי (כאותו סלנג - "בלינג בלינג"). השיר כולו עוסק ברצון של הרפאר סיי לצאת עם בחורות עשירות ופרועות שבשעות היום מנהלות חיים מהוגנים ומכובדים. לשיר "גנגנאם סטייל" יש שאיפה לגשר מעל פערים חברתיים עצומים בין עניים לעשירים.

אי אפשר להקל ראש בהצלחה האמנותית של השיר "גנגנאם סטייל" ברחבי העולם. השיר גרף פרסים, זכה לאינספור חיקויים והשפיע על תרבות הפופ העולמית. אבל ההישג העיקרי, לטעמי, הוא הצלחתו להעמיד במרכז המערב שפה זרה, עולם מושגים זר וגיבורי תרבות זרים (בשיר מצטרפים לריקוד בין השאר דוגמנית, בדרן, ועוד דמויות מעולם הבידור הקוריאני).

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר