לא צריך אוזן מוסיקלית כדי לשמוע את הדאגה בירושלים. החרפת הלחימה בסוריה והחשש מהתפרקותה ומאובדן שליטה על אמצעי הלחימה המתקדמים בה, בעיקר הנשק הכימי, מדירים שינה מעיני הצמרת המדינית-ביטחונית. החדשות הרעות בסיפור הזה הן שזה עלול לקרות מהר, אפילו מהר מאוד. לכאורה, כבר שנתיים אומרים לנו שזה הסיפור, שאסד אוטוטו נופל. ביולי, עם חיסול מקורביו, זה נראה מיידי, ולמרות זאת הוא נאחז בשלטון והמשיך. אבל מאז קרו דברים: האופוזיציה התחזקה וצבא סוריה נחלש; שליטתו של אסד הצטמצמה לאזורים מוגבלים, בעיקר בדמשק ובמעוז העלאווי באזור ההר והחוף שבצפון-מערב המדינה; המערב הגביר את פעילותו הדיפלומטית הגלויה והצבאית הסמויה לטובת המורדים, והתנגדותה של רוסיה למהלך התרופפה; וההרתעה, שאיפשרה למשפחת אסד לשלוט בסוריה במשך יותר מארבעה עשורים, אבדה. החדשות הטובות בסיפור הזה הן שאנחנו לא לבד. לא רק ישראל מוטרדת ממה שקורה בסוריה היום (הטבח באזרחים, מספרי ההרוגים, המצב ההומניטרי), הנושא נמצא בראש סדר היום בטורקיה ובירדן - שדואגות מזרם הפליטים לשטחן וממה שיקרה ביום שאחרי אסד - וגם בבירות המערב. הדאגה העיקרית שם, בדגש על וושינגטון, היא מאגרי הענק של נשק כימי שמצוי בסוריה ועלול לשמש בטווח המיידי את אסד נגד גורם חיצוני או מול המורדים, ובעתיד - ליפול לידיים מסוכנות עוד יותר. ההערכה במערב, שמקובלת גם בישראל, היא שהסיכוי שאסד ישתמש בנשק כימי נגד אויב חיצוני הוא אפסי, משום שמאמציו נתונים כעת בלעדית לענייני פנים. על פי ההערכה הזאת, גם הסיכוי שהוא יורה לצבאו להפעיל נשק כימי נגד עמו - קלוש. הידיעות שפורסמו בנושא באחרונה, לרבות אתמול, היו לא יותר מניסיונות של האופוזיציה לייצר ספין שקוף שיזרז התערבות צבאית חיצונית. בפועל, אסד רציונלי ומבין שאפילו אחרוני תומכיו יתקשו לעמוד לצידו אל מול אלפי הרוגים מגז עצבים. נשארנו עם התרחיש השלישי, שבו אסד נופל והנשק הכימי מתפזר בסוריה, עובר לחיזבאללה או גם וגם. בהתחשב בכמות המטורפים - אנשי עשרות ארגוני איסלאם קיצוני שחדרו לסוריה, בעיקר מעיראק - הסכנה הזאת ברורה, מיידית ומוחשית. נשק כזה, בידיים כאלה, הוא סיוט ישראלי ומערבי משום שבשונה מאסד, שפעל ברציונליות והחזיק בנשק כימי לצורכי הרתעה, אל-קאעידה ודומיו לא יהססו להשתמש בו. ארה"ב כבר הבהירה שלא תניח לתרחיש הבלהות הזה להתממש, ותפעל לנטרולו בדרך של "השתלטות מהירה" על מאגרי הנשק הכימי עד לחיסולם. לא צריך להקל ראש במחויבות האמריקנית הזאת לפעול צבאית וקרקעית במדינה ערבית אחרי המלחמות בעיראק ובאפגניסטן, אבל זה עלול שלא להספיק: בתרחיש של קריסת בזק של משטר אסד, עשוי גורם אחר להידרש לפעול מיידית להשמדת הנשק הקטלני, עד בוא האמריקנים. זאת עשויה להיות ישראל, או טורקיה, או נאט"ו, וזה יכול לקרות בלוח זמנים קצר מהצפוי. אפשר להניח שצה"ל מתכונן לתרחיש כזה, אבל טוב שההכנות יישמרו בצנעה; פומבית לפחות, זה לא הסיפור שלנו. צריך לקוות שזה יישאר כך גם ביום שאחרי האריה מדמשק.
