הנסיגה מסוריה בעיניים אמריקניות

בעקבות הכרזת טראמפ על הסגת הכוחות האמריקניים מסוריה ומאפגניסטן, הוא זוכה לביקורת חריפה מבית ומחוץ, שהגיעה לשיא עם התפטרות מזכיר ההגנה מאטיס. אלא שבדלנות טראמפ אינה חורגת ממדיניות החוץ האמריקנית לאחר מלחמת וייטנאם. בקרב הממשל האמריקני מקנן מאז החשש שהציבור לא יסכין לתמוך במעורבות צבאית ארוכה ומדממת מעבר לים. ממשל אובאמה היה מייצגה המובהק של גישה זו, שהתבטאה במדיניות ה"הנהגה מאחור" שהוביל. תקופה ממושכת סירב אובאמה לחמש את המורדים בסוריה ולשקול כינון אזורים אסורים לטיסה. בניגוד להצהרתו מ־2012, אובאמה הבליג על השימוש בנשק כימי של המשטר הסורי נגד מתנגדיו באוגוסט 2013, והתמיד בכך גם לאחר הכרזת דאעש ב־2014 על כינון ח'ליפות אסלאמית בשטחים שכבש בסוריה.

לעומתו, טראמפ הבטיח בראשית כהונתו לנהוג בתקיפות רבה יותר כלפי דאעש, אך באותה נשימה הביע הסתייגות מהפיכת ארה"ב לשוטר השלום העולמי. עם זאת, טראמפ הוכיח את מחויבותו לחיסול דאעש ולבלימת איראן. בניגוד לקודמו, הוא מימש את הקו האדום לשימוש בנשק כימי, ובאפריל 2017 אישר התקפת טילים בתגובה להתקפה כימית על אזרחים. מתקפה זו היתה למעשה המתקפה האמריקנית הישירה הראשונה נגד משטר אסד מאז תחילת המלחמה.

ראוי לזכור שכבר במארס 2018 הכריז טראמפ על נסיגה אמריקנית מסוריה, אלא שכשבוע בלבד אחר כך שוב השתמש אסד בנשק כימי, ונענה במתקפה אמריקנית־בריטית־צרפתית בדמשק ובחומס. בעמידתו בקו האדום שהבטיח, שיקם טראמפ את ההרתעה האמריקנית שנשחקה בעידן אובאמה, ואת זה יש לזקוף לזכותו. לאור כך, ניתן להסיק שטראמפ ישקול גם בעתיד להגיב בחריפות להסלמה במלחמת האזרחים בסוריה, במידה שתתרחש.

למרות שייתכן כי ההכרזה על תבוסת דאעש היתה מוקדמת, ומלחמת האזרחים בסוריה רחוקה מסיום, לאור היקפה המצומצם ממילא של הנוכחות האמריקנית הצבאית בסוריה - כאלפיים חיילים בלבד - ניתן להסתפק בפעילות האווירית של הקואליציה הבינלאומית, שעתידה להימשך. באשר להשלכות על ישראל, השמדת הכור הגרעיני בסוריה ב־2007 חיסלה כל אפשרות סבירה לכך שנשק מסוג זה יכוון משם כלפינו בשנים הקרובות, ויש לקוות שרוסיה תעמוד בהבטחתה לרסן באזור התבססות מחודשת של איראן וגרורותיה.

בסופו של דבר, מה שהכריע את הכף להפסקת המעורבות הצבאית בסוריה הוא היעדר אינטרסים אמריקניים חיוניים בה: הפקת נפט הפצלים הפכה את ארה"ב מיבואנית ליצואנית נפט. בספטמבר דיווח משרד האנרגיה האמריקני כי לראשונה מאז 1973, ארה"ב חזרה למעמדה כיצרנית הנפט המובילה בעולם, כך שהאינטרס העיקרי שלה במזרח התיכון הצטמצם מאוד. זה, בשילוב היעדר חלופה שלטונית מתונה לאסד, כמו גם היעדר תמיכה מצד הקהילייה הבינלאומית - מצביעים על כך שבראייה אמריקנית, החלטת טראמפ היא רציונלית.

פנינה שוקר היא חוקרת במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).