"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ארגון המורים פוגע במעמד המורים

,עודכן

סקר בינלאומי מטעמה של קרן ורקי האנגלית, שהתפרסם בימים אלה, משקף נתונים בעייתיים על מעמדם של מורי ישראל ביחס ל־35 מדינות שהשתתפו בו. הסקר דירג את מיצובם של המורים בישראל במקום שני מהסוף - רק לפני ברזיל. הוא מראה קשר ישיר בין הישגי מערכת החינוך במבחנים בינלאומיים למעמד המורים. ישראל ניצבת במקום ה־8 מהסוף במענה לשאלה "עד כמה אתה חושב שמערכת החינוך שלך טובה". ציבור הנשאלים חושב שלמורים מגיע יותר שכר, ושיש פער גדול בין מה שחושבים שמורים עובדים, לבין מה שהם עובדים בפועל. מתברר שמורים עובדים שמונה שעות יותר ממה שהנשאלים מעריכים שהם עובדים.

נראה שהנתונים המתפרסמים חדשים לבקרים, הפכו את הציבור לאדיש והוא השלים עם המציאות. מה שצריך להדאיג את קובעי המדיניות ומתקצביה יוצר סערה ליום או ליומיים, ואז יורד מסדר היום. אנו נזכרים בנתונים בכל פעם שעולות וצפות בעיות חברתיות שהמענה להן הוא חינוך: אלימות, סמים ואלכוהול, מוטיבציה נמוכה לשירות צבאי קרבי, יחס מכבד לאחר ועוד.

כדבר שבשגרה ובתזמון כואב לסיכום מחצית א' בבתי הספר, הכריז ארגון המורים על עיצומים. העיצומים מעלים תהייה: אם עץ נופל ביער ואיש לא שומע, האם הוא השמיע צליל? העיצומים לא מזיזים לאיש והציבור כבר עייף מהם, כאילו לא במערכת החינוך ובעתיד החברה מדובר.

רן ארז // צילום: משה שי

העיצומים שהארגון הכריז עליהם, מסרבלים את עבודת המורים ופוגעים בהוראה. הם הופכים לשנינה וללעג בעיני התלמידים, שרואים את מוריהם מצייתים לעיצומים חסרי תוחלת. למשל, אי קיום מבחנים; ישיבות מורים; השתלמויות; חלוקת תעודות ועוד. התלמידים מרוצים מהסידור הקיים של לימודים ללא ציונים, ולפקידי האוצר והחינוך זה לא מזיז. מעמד המורים נשחק, ובתום העיצומים - שיסתיימו כקודמיהם כמעט ללא תוצאה - המורים ייאלצו להשלים את המטלות שכרגע נדחו.

רשימת המכולת שמציג ארגון המורים, כהסבר לעיצומים למען שיפור תנאי עבודת המורים: מחסור בכיסאות בחדר המורים, פנסיה, מחסור בחדרי עבודה ובחדרי שירותים, מחסור בקפטריות למורים, ורשימה ארוכה ומביכה של תנאי קיום ועבודה עלובים למורים. כל אלה לא יושגו בעיצומים מגוחכים, הנראים כמו טיפול באקמול למחלה סופנית. כך תורמים ארגוני המורים למצבם הירוד של המורים.

באותו סקר נשאלו הורים, עד כמה היו רוצים שילדיהם יפנו להוראה. ישראל ממוקמת שנייה מהסוף לפני רוסיה. לגבי השינוי הנדרש, יש לומר כך: אם להורים היה אכפת ממערכת החינוך והם היו פועלים להיטיב אותה, היא היתה נראית אחרת. אולי אז גם היו רוצים שילדיהם יעבדו בה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר