תעשיית הגז: בין סיסמאות לעובדות

נאמר בבירור: מחיר הגז אינו הגורם להתייקרות הצפויה, אם תהיה, במחיר החשמל. עלות הגז הצפויה להירכש על ידי חברת החשמל משותפות תמר ב־2019, היא 3.85 מיליארד שקלים. סך העלויות הצפויות שמהן מורכב תעריף החשמל הן 24.8 מיליארד שקלים. חלקו של הגז הוא רק 15%. אפילו היה הגז ניתן בחינם לחברת החשמל, הירידה המקסימלית היתה מגיעה ל־15%. ואף אחד לא חושב שאפשר להפיק גז בחינם.

האמת היא שמנגנון ההצמדה בחוזה בין תמר לחברת החשמל נכפה ע"י המְאַסְדְרִים (רגולטורים). מכיוון שהתעקשו על מנגנון הצמדה למדד המחירים האמריקני, צפוי מחיר הגז לעלות בכ־3% בשנה הבאה. גם אז, המשמעות היא שמתוך התייקרות צפויה של 8%-6% בתעריף החשמל, מחיר הגז אחראי לפחות מחצי אחוז - פחות מחצי שקל על כל 100 שקלים! התייקרות החשמל נובעת בעיקר מהתחזקות הדולר וכן מסבסוד שהמדינה התחייבה לאנרגיות מתחדשות.

הדיבור על הפער בין עלות ההפקה השולית למחיר הגז לחברת החשמל, דומה לטענות נגד פער הייצור של תרופות למחיריהן. מתעלמים מעלות הפיתוח וההקמה. עלות הפקה שוטפת אינה כוללת את ההשקעות האדירות במיזם הגז, כמו עלות החיפושים, הקמת אסדה, קידוחי הניסיון, הביטוח ועלות הכסף והמימון. מדובר בסכומי עתק המגיעים ליותר מ־15 מיליארד שקלים בפרויקט תמר. בעוד התשואה הממוצעת לפרויקט גז בעולם היא 25%-22%, בישראל היא צפויה להסתכם בפחות מ־22%, בין היתר בגלל המיסוי שהוטל בעקבות ועדת ששינסקי, שייכנס לתוקף בעוד שנה ויעלה את היקף המס מהחברות ל־70%-62% מהרווחים.

מחירי הגז בישראל הם מהנמוכים בעולם, להוציא מדינות שמסבסדות את מחיר הגז, דוגמת ונצואלה ואיראן. באנגליה 8.4 דולר, בהולנד 8.1, באוסטרליה 6.4 ובברזיל 7.7. רק בארה"ב המחיר נמוך יותר, משום ששם הגז הוא תוצר לוואי של הנפט, ונסחר לאחרונה סביב 4 דולר. בישראל המחיר הממוצע הוא 5.4 דולר.

החוזה בין תמר לחברת החשמל נחתם ב־2012, והמתווה נסגר ב־2016-2015. הוא נועד לאפשר פיתוח מהיר של נכסי הגז ולהאיץ תחרות, ועומד בכל יעדיו. דלק מכרה את כריש ותנין לאנרג׳יאן, דלק ונובל בתהליכי יציאה ודילול החזקות בתמר, ובמקביל נכנסו מאגרי לוויתן וכריש־תנין לשלבי פיתוח ותכנון מתקדמים. עד למצב של תחרות, חברות הגז אינן יכולות להעלות מחירים בחוזים חדשים.

מאז תחילת הפקת הגז מתמר ועד סוף 2017 נחסכו 37 מיליארד בעלויות אנרגיה. ללא הגז הטבעי, תעריפי החשמל היו מזנקים בעשרות אחוזים, וגם זיהום האוויר היה גובה חיים. ללא העיכובים שנבעו ממתנגדי הגז והפיכתו לכלי לניגוח פוליטי, מאגר לוויתן כבר היה מחובר ומגדיל את התחרות, מוריד מחיר ומפחית זיהום.

מי שמתעקש להשתמש בגז ככלי לניגוח פוליטי, מזיק לציבור. הגז הוא ברכה לכולנו, זה המיזם הלאומי החשוב בעשור האחרון וכנראה גם בעשור הקרוב. קל להשתמש בו כסיסמה, אבל הוא לא קשור להתייקרויות הצפויות. חבל שרבים מסלפים עובדות ומעלימים את הברכה שבתגלית.

אמיר פוסטר הוא מנהל אגף מחקר ואסטרטגיה באיגוד תעשיות חיפושי הגז והנפט.