"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

החשיבות האסטרטגית של חיזוק ההתיישבות

,עודכן

אירועי הטרור שהתרחשו השבועעל כביש 60בגזרת עפרה דורשים בחינה בשתי נקודות מבט: הראשונה טקטית, השנייה אסטרטגית. בנקודת המבט הראשונה, יש להתמקד בדחיפות עליונה בשאלת מרכיבי ההתגוננות הנדרשים לאבטחת היישובים והתנועה בצירים. בנקודת המבט השנייה, על ממשלת ישראל והחברה הישראלית לגשת לבירור מחודש בשאלת היסוד השנויה במחלוקת: "מה אנחנו מחפשים שם?"

בכל הקשור במענה הביטחוני הטקטי, חזקה על צה"ל ועל כוחות הביטחון שימצאו כיווני מענה הולמים. בשאלה האסטרטגית, לעומת זאת, בכל הקשור לעתידה של מדינת ישראל במרחבי יהודה ושומרון, נדרשת ההנהגה הישראלית לבירור האינטרסים הלאומיים המנחים אותה.

כאן ראוי לשוב למוסכמות היסוד שהנחו את מנהיגי ישראל עד לתפנית הסכם אוסלו. משה דיין, לדוגמה, קבע בספרו האחרון: "למען ביטחונה של ישראל צריך שיהיה יישוב אזרחי יהודי באזורים אלה. אם יחידות הצבא שלנו ומתקניהן יימצאו בקרב אוכלוסייה ערבית טהורה, ניחשב ככובשים זרים, ובסופו של דבר ניאלץ לפנותם. רק אם תהיהאוכלוסייה יהודית אזרחיתבגושים גדולים, כמו בקעת הירדן, גוש עציון וגב ההר בשומרון, תוכלנה יחידות צה"ל להימצא באזורים אלה לא ככובשים זרים, אלא למען המטרה להבטיח את שלום ישראל, אשר אוכלוסייתה הצפופה מתרכזת בגזרה צרה על חוף הים התיכון".

אחיזתנו שם נחוצה לעד לא רק מתוך זיקה לנחלת אבות, אלא גם מפני שברצועת החוף הצרה לא מתקיימים התנאים הנדרשים להגנת מדינת ישראל. שוחרי הנסיגה בשם הצורךל"היפרדות מהפלשתינים",טוענים שגם אם צה"ל נאלץ לפי שעה משיקולי הביטחון להמשיך לפעול במרחב, למה צריך להחזיק ולחזק שם נוכחות אזרחית ישראלית?

התשובה פשוטה: ללא התיישבות יהודית רחבת היקף, כפי שפרוסה כיום ביהודה ושומרון, צה"ל היה מתקשה לשהות במרחב ולמצות באורח אפקטיבי את תפקידו הצבאי. גם הישגי מבצע חומת מגן באביב 2002 התהוו רק מתוך המאמץ הרציף שהתקיים בשנים שלאחר המבצע, כאשר היישובים הישראליים באזור שכם, משמשים לכוחות צה"ל נקודת יציאה מוגנת למבצעים חוזרים ונשנים בתוככי שכם. צה"ל פועל שם גם להגנת המתנחלים, אבל בעיקר מעניק בפעולתו שם הגנה לרצועת החוף ולגוש דן.

נוסף על כך, התייחסות ישראלית לנוכחותה במרחב כארעית, בהמתנה להסדר ולנסיגה, היא המעניקה תקווה לטרור. בחיזוק ההתיישבות טמון המסר שאנחנו כאן כדי להישאר. מדינת ישראל תוכר בכך כקיר איתן, שראוי לתושבי האזור להיתמך בו ולשתף עימו פעולה.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר