היסטוריה ברעננה, היסטריה בירושלים

1. בית"ר ירושלים הגיעה בלחץ גדול לאצטדיון ר"ג, לקרב התחתית החשוב מול הפועל רעננה. 

מאמן בית"ר, ניר קלינגר, עלה במערך של 4:1:4:1 וביצע שני שינויים משמעותיים בחלק הקדמי, כשסילבסטר ובוזגלו פתחו בכנפיים במקום לוי וורד שירדו לספסל.

שתי הקבוצות לא לקחו סיכונים במחצית הראשונה ושיחקו כדורגל שמרני ונטול סיכונים. סילבסטר, שפתח בכנף שמאל, נכנס למרכז כשבית"ר שלטה בכדור ולמעשה תופ.קד כחלוץ שני לצד אולנארה, מה שביטל את אגף שמאל של קלינגר. 

בית"ר הסתפקה בשלישייה הקדמית האיכותית שלה, עם גיחות בודדות של קריאף ושל איינבינדר. ממש על סיפה של המחצית, בית"ר איבדה את אולנארה אחרי צהוב שני חסר אחריות. זה אילץ את קלינגר לעבור להגנה נמוכה עם שני קווים של ארבעה שחקנים וסילבסטר כחלוץ יחיד. הוא שיחק נטו על משחק מעברים. 

זה החזיק עד לדקה ה־63. יואב תומר, חלוץ שבשגרה תופקד בכנף ימין, שרף את שיימן באגף ומזווית קשה הכניע את ניצן שסגר רע את הפינה. 

השער אילץ את בית"ר לפתוח את המשחק, מה שנתן שטחים לרעננה והשער השני של תומר הגיע אחרי שמונה דקות אחרי עקב מבריק של עדי נמני ברחבה וגמר למעשה את המשחק. 

רעננה עשתה היסטוריה וניצחה את בית"ר לראשונה בליגת העל אחרי 15 משחקים, אבל הסיפור הוא בית"ר שממשיכה בקריסה ההגנתית ומשלמת מחיר כבד על הקיץ הקשה שעברה ועל הסגל הלא מאוזן שנבנה בשליפות ובחוסר מקצועיות. 

2. שישה מאמנים פוטרו העונה בליגת העל (42.8 אחוזים). לשם השוואה - באנגליה ובגרמניה, שם יש 20 ו־18 קבוצות בהתאמה, פוטר רק מאמן אחד (אם זה מנחם מישהו, בטורקיה פוטרו 8 מאמנים, 44 אחוזים). כמעט כל המאמנים החדשים ניצחו במשחק הראשון והשלושה שמונו לפני הפגרה, הפסידו במשחק שהגיע אחריו. מאמנים אינם קוסמים (אולי חוץ מגווארדיולה) ונתון הפיטורים החריג רק מדגיש עד כמה המועדונים בארץ חייבים ניהול ספורטיבי. הבחירות של המאמנים לא נעשות על ידי אנשי מקצוע אלא על פי הבעלים, שהם יותר אוהדים מאנשי כדורגל. 

יש תחושה לפעמים שהליגה שלנו הפכה לשיר ילדים של דתיה בן דור: בליגה אחת, לא כל כך גדולה, מאמן אחד טרללה. אמרו הבעלים, בואו נגלגל ומי שנופל נופל, גילגילגול וגילגילגל והופ מאמן אחד נפל.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו