"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לחייב מבחן מעשי לאופניים חשמליים

,עודכן

רוכבי אופניים וקורקינטים חשמליים, גלגינועים ורכינועים למיניהם, חייבים לעבור מבחן נהיגה מעשי בדומה לאופנועים. בגין קלות הדעת שנוהגים כלפיהם, הם מרשים לעצמם לעשות את כל העבירות העולות על הדעת:

ראשית, נוסעים בכל אתר אפשרי - בכבישים עירוניים ובין־עירוניים מסוכנים, מדרכות ומקומות למשחקי ילדים. שנית, אינם מצייתים לחוקים: מתעלמים מהוראות התנועה, רמזורים אינם קיימים עבורם, הגיל אינו חשוב, אינם חובשים קסדות, נוסעים נגד כיווני תנועה ועוד. שלישית, לרובם אין שליטה בכלים; 52 מיומנויות הנהיגה הנדרשות מרוכבים על שני גלגלים, כלל אינן מוכרות להם. רביעית, לפי הנתונים הסטטיסטיים, עד כה נהרגו השנה 16 רוכבים. 4 מתוכם מתחת לגיל 16. עשרה בעיר ושישה מחוצה לה. אחוזים העולים בטור גיאומטרי מדי שנה.

כל הרעיונות - כגון רישום אלה הרוכשים כלי רכיבה, נשיאת שלטי רישוי עליהם, אכיפת החיוב בחבישת קסדות, טסט על ידי הורים כפי שהציע מנהל תיכון נכבד, נסיעה על מדרכות במקום כבישים וכהנה הצעות מלוא הטנא - לא יועילו. שום מחשבות יצירתיות, כביכול, הנובעות מדעות והרהורי לב, יריות מהמותן או תחושות בטן, לא ישימו קץ לקטל, מלבד מבחן מעשי שיבדוק את מיומנותם לעשות שימוש בכלי המשחית.

רק מחקר אמפירי קצר על קבוצת ניסוי שתעבור טסט כמוצע, מול כל היתר, יוכל להוכיח - התֶזָה של מי צודקת. למגינת הלב, קובעי המדיניות אינם אוהבים מחקרים. הללו עלולים לצמצם, רַחְמָנָא לִיצְּלַן, את עוצמתם כאוּרִים וְתֻּמִּים ובְּנֵי סַמְכָא בלעדיים.

לאחרונה נמסר שוועדה לבדיקת הנושא הגישה רשימת המלצות. אני בעדן, אך הן אָנֶמִיוֹת כטיפה בים. מנכ"ל אור ירוק הגדירן כעלים נידפים על פצעים פתוחים. הקורבנות הרבים ומניעת הבאים, מחייבים התייחסות יסודית - שראשיתה, כאמור, בטסט מעשי.

השליטה המעשית בכל מיומנויות הרכיבה היא המסד לבטיחות בדרכים. היא אבן הראשה של סיבת ההרג בכבישים. רוכבים השולטים היטב במיומנויות, יודעים להיזהר ולהימנע מטעויות גם כשהתשתיות רעועות, הראייה לקויה, הכביש רטוב ותקלות נוספות.

התזה אינה חדשה. הרמב"ם בקודקס ההלכה "היד החזקה", כתב בפרק א' מהלכות דעות: "כיצד ירגיל אדם עצמו במעשיו שייקבעו בו כמסמרות פלדה? יעשה וישנה וישלש בהם. יחזור ויתמיד, עד שיהיו קלים עליו, לא יהיה בהם טורח, וייקבעו בנפשו".

ב"ספר החינוך" (המאה ה־13) מצאנו כלל בסיסי: "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות"; לאמור: תרגול מעשי החוזר ונשנה, הוא הפתרון להפנים ולהטמיע התנהגות ולהפכה לטבע שני. האם יימצא הח"כ או נציג משרד התחבורה שירים את הכפפה?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר