"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
הצנזורה לא ערוכה לעידן הרשתות

הצנזורה לא ערוכה לעידן הרשתות

,עודכן

הצנזורה הטילה השבוע איסור מוחלט על פרסום פרטים מזהים של סגן אלוף מ', שנהרג בהיתקלות עם אנשי חמאס במהלך פעולה חשאית בחאן יונס. ברשתות החברתיות התעלמו מהוראות הצנזורה ופרסמו מידע על הלוחם הנועז, כולל תמונתו עם שני ילדיו.

התופעה חשפה את הצנזורה הצבאית במערומיה. אם כל אדם יכול לכתוב בפייסבוק או בטוויטר כל מה שעולה בדעתו ללא מגבלות, לרבות סודות ביטחוניים כמוסים, איזה ערך יש לצנזורה הצבאית?

לא רק אזרחים מהשורה פרסמו פרטים על סא"ל מ', גם נבחרי ציבור. כך, למשל, ח"כ שלי יחימוביץ' (מחנ"צ) צייצה בטוויטר פרטים מזהים על מוצא הקצין המוערך ותמונה מטושטשת שלו מחבק את ילדיו. גם לאחר שהעירו לה התעקשה ש"אין בפוסט כל עבירת צנזורה והוא אינו מסגיר בשום צורה את זהותו של הקצין". גם ח"כים אחרים כמו מיקי זוהר (הליכוד) לא גילו את הזהירות הנדרשת, כשמסר בראיון בערוץ הכנסת פרטים על זהותו של מ'.

הצנזורית הראשית תא"ל אריאלה בן־אברהם, שהתראיינה לאסתי פרז ביומן הצהריים ברשת ב', פנתה לציבור וקראה לו לנהוג באחריות ולא לפרסם פרטים סודיים. "מה שקורה ברשתות זו הפקרות בלתי נסבלת", קבעה.

בתשובה לשאלה עד כמה הצנזורה מתאימה עצמה לרשתות החברתיות, אמרה בן־אברהם: "הצנזורה מתאימה עצמה למציאות ומאפשרת את השיח, מבלי לפגוע בביטחון המדינה. ברשתות החברתיות זורם המון מידע, ואם מתבצעות שם עבירות מידע, זה לא אומר שזה בסדר לבצע עבירות כאלה במקומות אחרים. אנחנו פועלים כדי לצמצם את הנזק לביטחון המדינה. אנחנו דמוקרטיה ולא דיקטטורה השולטת בכל המצייצים, ולכן אני פונה לאחריות האישית של האנשים".

תפקידה של הצנזורה הוא למנוע פרסום מידע העלול לפגוע בביטחון המדינה. לשם כך חוקקה הכנסת חוקים שנועדו להבטיח זאת. הבעיה לא תיפתר בפנייה של הצנזורית אל ליבו ואל מצפונו של האזרח לגלות אחריות.

ייתכן שהחוק הקיים, שחוקק לפני עידן הרשתות החברתיות, אינו ערוך להתמודד עם המציאות הנוכחית שבה כל אזרח, לא רק בישראל, אלא גם ברש"פ ובמדינות שונות, יכול לפרסם בפייסבוק ובטוויטר כל מה שעולה בדעתו, לרבות סודות כמוסים ביותר שפרסומם עלול לגרום נזק בל ישוער לביטחונה של המדינה.

יש לשבח את בן־אברהם על גישתה הליברלית, אבל כידוע ברשתות החברתיות כותבים לא רק אנשים שביטחון המדינה קרוב לליבם, אלא גם עוכרי ישראל הרוצים לפגוע בביטחונה ובסודותיה. ייתכן שחייבים לחוקק חוק מיוחד, או לתקן את החוק הנוכחי, כדי להבטיח שהסודות לא יפורסמו בראש חוצות ויסבו לנו נזק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

גדעון אלון

הכותב שימש כתב פרלמנטרי במשך כ-30 שנה, רבות מהן מטעם "ישראל היום"