לשום צד אין בעלות על הנבזות

אורן חזן למתקדמים.גלגולי העיניים אחרי הביזיון התורן של ח"כ אורן חזן, השבוע בכנסת, הזכירו לי את רגעיו האחרונים של התיאולוג יאן הוס. כאשר במאה ה־15 הועלה הוס על המוקד בעוון כפירה בכנסייה, התקרבה אישה זקנה אל ערימת הענפים שאליה הוצמד הוס כדי להוציאו להורג בשריפה. היא ביקשה להוסיף ענף אחד משלה והוס, ברגעיו האחרונים, הביט בה וקרא לעברה, "הו, תמימות קדושה".

המשפט נהפך לסמל לצביעות, מהסוג שגם רווח אצלנו, כאשר בפעם המי־יודע־כמה הנאורים שמו על הפנים את מסכת הזעם הקדוש - בדיוק באותו היום שבו ח"כ אלעזר שטרן (אורן חזן למתקדמים) השמיע בכנסת דברים הרבה יותר נבזיים כלפי השרה מירי רגב. אלא שלמזלו של ח"כ שטרן, הוא שייך למחנה מגלגלי העיניים,‬ והנבזות שלו עברה יחסית בשקט. יאיר לפיד, אגב, הגן עליו בטיעון כי לשטרן עבר מפואר. בדיוק אותו נימוק שהשמיעו הסנגורים של אל"מ אופק בוכריס.

הדימוי ה"ערכי" שמטפח ח"כ שטרן, שהוא כולו מסכה לא לו והעמדת פנים, מוביל אותנו אל הכרך השלישי של כתבי ר' אלתר דרויאנוב, שם מופיע הסיפור הבא:ישבו תלמידי חכמים בבית המדרש וחזרו על שיעורי השבוע. אחד מהם הרגיש שהירמולקה נשמטה לו מראשו ומייד הוציא מטפחתו מכיסו וכיסה ראשו. כשהסתכל לצדדים ראה, בסוף השולחן, במקום שישב קודם לכן חברו, מונחת ירמולקה יתומה. חשב: אם תאמר - ירמולקה זו שלי היא, היכן שלו? ואם תאמר שלו היא, היכן שלי? נמלך והשיב: אין ספק ששלי. אלא מה, היכן שלו? והאם אני חייב לחשוש לגורל הירמולקה שלו, ואולי להפך, הוא חייב לחשוש לגורל זו שלי? נטלה, חבשה לראשו ונחה דעתו.

סיורי סליחות.בניגוד לאורן חזן, כאשר העירו לשטרן על דבריו הבזויים, הוא תועד מתפקע מצחוק. אפילו לא מסוגל להבין עד כמה הוא שחצן ויהיר.

התירוץ של שטרן היה שהוא לא התכוון למה שכולם הבינו ממנו. אותו תירוץ הזכיר לי סיפור ישן:יום אחד, שאל הח'ליף הרון אל־רשיד את משרתו - למה מתכוונים האנשים שאומרים כי לפעמים ההתנצלות גרועה מהדבר שעליו מתנצלים? אמר המשרת: סמוך עלי, בקרוב תבין. לפני שהמשרת יצא, טפח קלות על אחוריו של אל־רשיד. מה זה צריך להיות, צעק הח'ליף. סלח לי, אמר המשרת, חשבתי שזו אשתך.

מסכת ברכות.לפי אחד האתרים החרדיים, במהלך ספירת קולות החיילים בבית שמש התקשרו פעילים של ראש העיר היוצא אל האדמו"ר מסאטמר ב"קריית יואל" בארה"ב‬ ועדכנו אותו כי יש סכנה לאובדן השליטה החרדית בעיר. האדמו"ר בירכם ונסך בהם ביטחון‫.‬

לאור התוצאות - ניצחונה הברור של ד"ר עליזה בלוך - מתברר שברכתם של חיילים וחיילות (חלקם כלל לא שומרי מצוות) חזקה הרבה יותר מברכתו של האדמו"ר מסאטמר (שהוא‫,‬ למרבה המבוכה‫,‬ מראשי הלוחמים נגד "גזירת הגיוס"). בעניין זה ראוי ללכת אל הספר רב הערך "מעשים שהיו בעירנו", שם מופיע הסיפור הבא:כשמלאו 60 שנים לסוחר העשיר שמעון אברמסקי, סגר את עסקיו ליום אחד ועשה משתה לכל הפועלים והמשרתים שבחנותו הענקית. אחרי כמה כוסות קם ובירך את עובדיו: הלוואי שנזכה כולנו לישועות ולנחמות במהרה בימינו, ואתם לא תצטרכו להיות פועלים ומשרתים! קם אחריו הזקן שבפועלים והשיב לו בברכות משלו וכך סיים: הלוואי שנזכה כולנו לישועות ונחמות במהרה בימינו, ואתה לא תצטרך להיות סוחר עשיר.