הבוחרים הוכיחו בגרות ואחריות

"נאמנות עיוורת", "הצבעה שבטית", "תסמונת האישה המוכה, החוזרת תמיד לבעלה" - אלה חלק מביטויי הגנאי המוטחים במצביעי המרכז־ימין על ידי אנשי השמאל, לאחר כל סקר בחירות המלמד כי רוב הציבור ממשיך להביע אמון במנהיגות המכהנת.

תוצאות הבחירות המקומיות האחרונות מפריכות לחלוטין את ביקורת השמאל המתנשאת כלפי מצביעי המרכז־ימין. יועצי בחירות מדופלמים נוהגים לקבוע כי ערב בחירות יש לראש עיר מכהן יתרון מובנה של 20-15 אחוזים על פני יריביו. יתרון זה נובע מיכולתם של מנגנוני השלטון המקומי לפעול מאחורי הקלעים למען ראשי הערים והמועצות המכהנים, מכך שפרנסתן של משפחות רבות תלויה בעירייה, וגם מהחשש מהחדש והלא מוכר.

ולמרות זאת, כפי שהתברר בבחירות שנערכו בשבוע שעבר, בוחרים אינם מהססים לשנות את דעתם על מועמד או על מפלגה ולהמיר את דפוסי הצבעתם כשאינם מרוצים. כך אירעו מהפכים בבית שמש, בחיפה, במזכרת בתיה, בפתח תקווה, בכפר יונה, בבית שאן ובמקומות נוספים. הנחת היתרון האוטומטי של ראש עיר מכהן שוב אינה בתוקף, לפחות לא באופן אוטומטי. בקדימה־צורן, למשל, זכה ראש המועצה המכהן ב־15 אחוזים בלבד, ולא הצליח להעפיל לסיבוב השני.

מוקדם אולי לנסות להבין עד תום את הסיבות לשינויי דפוסי ההצבעה המסורתיים, אך כבר עתה אפשר לומר כי התעוררות נשית נהדרת, עצמאות מחשבה של מצביעים חרדיים והצטרפותם של צעירים רבים למעגל המצביעים (שכמעט חוללו מהפך בתל אביב), הובילו את מגמות השינוי.

ואם כך הם פני הדברים, סביר להניח שאותה גמישות מחשבתית והצבעתית שאפיינה את הבוחרים לרשויות המקומיות, תוסיף לאפיין אותם גם בבחירות הארציות. כדאי אפוא לחדול מההתנשאות על המצביעים, הממהרת להרים את ראשה לאחר סקרים או תקריות, דוגמת זו שאירעה בקריית שמונה. כשהבוחרים סבורים שהגיעה העת לשנות - הם משנים; כשהם סבורים כי המצב הנוכחי טוב - הם לא ממהרים לשנותו. יש לחדול מחוסר הכבוד כלפי המצביעים: אסור לגנותם כ"כפויי טובה", כפי שאמר ז'קי סבג, ראש העיר המודח של נהריה, כשם שפסולה האמירה שצריך "להחליף את העם", כפי שהתבטא יצחק בן־אהרן, ממנהיגי מפלגת העבודה, לאחר מהפך 1977. במקום להחליף את העם, כדאי לחשב מסלול מחדש ולהבין כי מצביעי המאה ה־21 מפוכחים ודעתנים מתמיד, והם מצביעים כפי שהם מצביעים מתוך מחשבה וידע, ומתוך שאיפה למגר את הרע ולשמר את הטוב. לא בורות או שבטיות, כי אם בגרות ואחריות.

אבי גיל הוא מנכ"ל רשת המתנ"סים בלוד ויו"ר מדור ספרות במשרד התרבות