"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מדינת ישראל מממנת טרור?

,עודכן

כל מה שרצה תושב שכם, נור אלדין בן חאלד אבו חאשיה, היה להרוג יהודים ולמות כשאהיד. בנובמבר 2014 יצא אל תחנת רכבת "ההגנה" ודקר למוות את החייל אלמוג שילוני ז"ל. מבוקשו השני לא ניתן לו. הוא נותר בחיים, זכה לייצוג משפטי, ונידון למאסר עולם. "הנאשם רצה לחטוף את נשקו כדי לפגוע באזרחים נוספים", נקבע בכתב האישום.

החודש דן בית המשפט העליון בערעורו של המחבל, שטען באמצעות פרקליטתו, כי מאסר העולם שהושת עליו הוא עונש קשה מדי. הערה כלשהי של באת כוחו בדיון עוררה את חשדי. בדקתי וגיליתי, לחרדתי, שלא טעיתי: מדינת ישראל מממנת את ההגנה על רוצחיה. אנחנו, בכספי המסים שלנו, מממנים את שכרם של עורכי דינם של מחבלים.

הנה מתברר שבתעשיית העתירות והבקשות - יש שכר לא רע, במימון המדינה. מצב אבסורדי זה הופך את אזרחי ישראל - משלמי המסים - לשותפים בעל כורחם בהגנה על המחבלים המבקשים להורגם.

אמנם מערכת המשפט הישראלית מחויבת להעניק הגנה משפטית לכל נאשם שאין ביכולתו לממן הגנה לעצמו, אך במקרה של מחבלים - הסיפור אחר. הרשות הפלשתינית משלמת לכל מחבל רוצח סכומי עתק, וישראל מעבירה כספים לרשות. כיוון שהמדינה אפילו אינה מקזזת מהכספים האלה את שכר ההגנה על הרוצח, יוצא שהיא מעורבת במימון טרור. זה נשמע מופרך, אבל זהו המצב לאשורו: ישראל, באופן עקיף, מממנת טרור המופנה כלפי אזרחיה.

הגנת המחבלים עולה עשרות מיליונים, שהיה אפשר לשלם, אולי, למשפחות נפגעי הטרור. האין גבול לאבסורד? ארגון אלמגור פנה לשרת המשפטים וליו"ר הכנסת, בשם מאות משפחות, בבקשה לקיים דיון ולהוביל מהלך להפסקת מימון ההגנה המשפטית על מחבלים מכיסנו.

הגיעה השעה להסדיר חקיקה המבחינה בבירור בין פשעים פליליים לבין פשעי טרור. בית המשפט העליון התייחס בעבר להבחנה בין טבעם השונה של הפשע הפלילי ושל הטרור. השופט חשין אף הטעים כי "מעשהו של הרוצח הוא במהותו - הגם שלא במסגרתו ושלא בהגדרתו הפורמלית - מעשה מלחמה, ועל מעשה שהוא במהותו מלחמה משיבים במעשה שאף הוא במהותו מעשה מלחמה, וכדרך המלחמה". חשין ציטט מאחד מפסקי הדין הקודמים שלו: "קודקס פלילי שנברא לחיי יומיום בחברה אנושית אין בו תשובה לשאלה".

מעשה טרור אינו דומה כלל למעשה פלילי, ובמיוחד אם הוא נעשה על ידי נתיניה של ישות אויבת. מוטב להתייחס אל המחבל כאל אויב, ואל הרשות ששלחה אותו, כאחראית לפעולת המלחמה שלו. ששולחיו, ולא קורבנותיו, יממנו את ההגנה המשפטית שלו.

מאיר אינדור הוא סא"ל (מיל') ויו"ר ארגון נפגעי הטרור אלמגור

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר