"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מקורות המתח הפוליטי בארה"ב

,עודכן

ארה"ב מתקרבת ל"בחירות־האמצע" כשלסופות ההוריקן נלוות גם רוחות שמסכנות אותה חברתית. חבילות הנפץ שנשלחו לדמוקרטים ורצח המתפללים היהודים, הם אות האזעקה להגעתן. הניסיון לייחס את המתח הגואה לאישיותו של טראמפ, הוא בריחה מהאמת.

הדמוקרטיה האמריקנית מבוססת מראשיתה על תפיסה ליברלית שהעניקה לה יציבות, גם לנוכח משברים אדירים. יציבות זו הופרה עם חלחולו של הליברליזם האירופי לתוך הליברליזם האמריקני, ובלימת התהליך הזה על ידי טראמפ.

הליברליזם האירופי שונה מהאמריקני. הוא מבוסס, ברוחם של אפלטון, רוסו ואחרים, על "האידיאות הנכונות", הנחות יסוד אוטופיות פרי דמיון האדם. הראשונה היא, שבני האדם נולדים שווים. זהו נרטיב שאינו מעוגן בטבע המביא לעולם בני אדם שונים במינם ובתכונות אחרות. המאמץ לכפות שוויון ואחידות בין בני אדם שונים מטבעם, הוליד באירופה ניסויים חברתיים שהחלו במהפכה הצרפתית ונמשכו בסוציאליזם, בקומוניזם ובנאציזם שנוצר כאנטיתזה לשאיפה לשוויון. זיכרון היסטורי קצר גרם לאירופה ליזום במאה הנוכחית את הרב־לאומיות והרב־תרבותיות, אידיאולוגיות אוטופיות שהחזירו לרחובותיה תמונות מתקופת רפובליקת ויימאר.

לעומת הליברליזם האירופי שחותר לבריאת אדם "חדש" - הליברליזם האמריקני, כמו המוסר התנ"כי, משלים עם מגבלות האדם, ובכלל זה העובדה שבני האדם נולדים שונים. את "מצב הטבע" החברתי, מונֵעַ הליברליזם הזה באמצעות מוסר, שערכיו נגזרו מהטבע שחוקיו הם אמת נצחית, וקיימת ביניהם הרמוניה. דבקות בערכים אלה (לעומת דבקות בערכים אוטופיים) נועדה לחולל יציבות והרמוניה דומים לטבע, גם בין בני האדם. ההרמוניה הזו היא צדק - האלטרנטיבה לשוויון שלא ניתן ליצור בין בני האדם בגלל שונותם (אין לבלבל עם שוויון נדרש בפני החוק ושוויון הזדמנויות).

הדמוקרטיה האמריקנית חבה את יציבותה, לא רק לדבקות ב"חירות" (שגם האירופאים דבקים בה בדרכם השגויה), אלא גם לחינוך מלידה של האמריקני (רפובליקני ודמוקרטי כאחד) לדבוק גם בערכי ה"אמת" (האחת), ה"צדק" (בתרגומו האמריקני ל־fairness) וב"עַמִּיּוּת" (פטריוטיות) שהאירופים בזים לה, אך בזכות הטמעת ערך זה, ניצלו האמריקנים מהתוצאות הנוראיות של ניסוייהם.

מאבקו של טראמפ בידיעות כוזבות ובתקינות הפוליטית (לגליזציה של השקר), חתירתו לבסס את הכלכלה הפנימית והחיצונית על צדק ועל הדדיות - והקדימות שהוא נותן לפטריוטיזם על פני הקוסמופוליטיות - הם ביטוי לניסיונו לבסס את הדמוקרטיה האמריקנית מחדש על ערכי הליברליזם האמריקני המסורתי.

המתח שיצר טראמפ כדי להציל את אמריקה מגורל דומה לזה של אירופה, מסוכן כרגע בהרבה מהמתח שחולל את מלחמת האזרחים. אז נבע המתח מוויכוח על גבולות החירות; כיום המתח נובע מהתנגשות נוסח הנטינגטון בין שתי ציביליזציות ליברליות, השונות בכל קשת ערכיהן ובמקור שממנו הערכים נדלים.

האמריקנים נדרשים להכריע בין הליברליזם המסורתי שהבטיח יציבות ארוכת שנים - לבין ליברליזם אוטופי, הקורא תיגר על חוקי הטבע ולכן מסתיים תמיד באסון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר