"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הדמוקרטיה בנסיגה? הצחקתם אותם

,עודכן

עוד לא נולד המשטר דוגמת זה השורר בישראל. עוד לא נבראה ממשלה מתירנית, פתוחה, כמו הממשלה בישראל. עוד לא נבראה המדינה המאפשרת לאזרחיה שהם יריבים מרים למדיניותה, לצאת לבירות העולם במאמץ לתקוף את הממשלה החוקית, ולהסתייע לשם כך בגורמים זרים.

אם עדיין מישהו סבור כי חל פיחות בערכי הדמוקרטיה בישראל, הוא מטעה את שומעיו, וביודעין! בישראל מתנהלת מדיניות חוץ חלופית, חתרנית ופוגענית, ולא במסתורין. בשעתו פנתה קבוצת אישים, ובהם מנכ"ל משרד החוץ לשעבר אלון ליאל, והפצירה בממשלת ברזיל לא לאשר את מינויו של דני דיין לתפקיד השגריר החדש. הנימוק: דיין הוא "מתנחל". נורא! ממשלת ברזיל נענתה להפצרות, ומינויו של דיין בוטל. כך נמחקה החלטה רשמית של ממשלת ישראל.

בתקופת ממשלת רבין השנייה הועלה הרעיון להציב משקיפים זרים בגבול ישראל־סוריה כדי לקדם מו"מ לשלום, ובכך לאפשר את מסירת הגולן לידי סוריה. בתגובה, יצאו לוושינגטון כמה אישים, פקידי ממשלה לשעבר, והתדפקו על לשכות חברי הקונגרס כדי לשכנעם שבשעת הכרעה יצביעו נגד מימוש הצבת המשקיפים. ראיתי אותם שם בהיותי בשליחות עיתונאית. גם אנשי ימין פעלו אפוא לסכל מדיניות רשמית של ממשלה, שהחלטותיה לא היו לרוחם.

איננו שוכחים גם את פעילות הח"כים מהרשימה המשותפת. הם, ועמיתיהם מהאופוזיציה, כשלו בהצבעות על חוק הלאום. לפיכך מיהרו לבריסל לבקש סיוע; אולי הפקידות הבכירה של האיחוד האירופי תצליח לעקוף את הצבעות הכנסת. להפתעתם, פדריקה מוגריני, נציבת עניני החוץ של האיחוד, לא סברה כך. "זה עניינה הפנימי של ישראל", אמרה. לא שכחנו גם את הפנייה לפרלמנט של אירלנד, שיאשר את חוק החרם על מוצרים מההתנחלויות. ואכן, המחוקקים האירים הצביעו בעד החוק.

השיא, עד כה, התרחש בימים אלה במועצת הביטחון. חגי אלעד, מנכ"ל "בצלם", תיאר את הנעשה בשטחי שומרון ויהודה מנקודת מבטו. לצד דני דנון, שגרירנו באו"ם, התייצבה ניקי היילי, שגרירת ארה"ב היוצאת, והעמידה את מנכ"ל בצלם על הטעיותיו.

אני יודע, הפעילות החוץ־רשמית הזאת אינה עבירה על החוק. זו פעילות חוקית, אבל מסריחה. מי שמע על חברי האסיפה הלאומית של צרפת שהגיעו לכנסת ישראל כדי שחבריה יסייעו להם לבטל הצעת חוק של הפרלמנט בפריז? גם חברי הפרלמנט האירי בדבלין לא הגיעו לירושלים כדי לנסות לבטל חקיקה של הפרלמנט שלהם.

ההתרחשות המוזרה הזאת, בלשון המעטה, יכולה להתממש רק בישראל. הרי זו קריעה לגזרים של סדרי שלטון וחקיקה במדינה המתגאה באופי המשטר הדמוקרטי. הטענה של כמה מאומות העולם, ושל אישים ישראלים, כי חל פיחות בערכי המשטר הדמוקרטי בישראל, מצחיקה את הח"כים שטסו לברזיל, לבריסל או לוושינגטון לקבל סיוע שם מול כישלונותיהם כאן בירושלים. למרבה הצער, יש רגעים שבהם אתה מתבייש בסדרי השלטון ובהתנהגותם של אזרחים מסוימים. התופעות הללו מהוות מסכת אחת שאפשר להגדירה כך: היא נארגת רק במציאות שאיננה נורמלית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יעקב אחימאיר

עיתונאי במשך כל ימי חייו, שדר רדיו וטלוויזיה בשידור הציבורי. שליח רשות השידור הראשון לוושינגטון ("בתחילת שנת 2020 פוטרתי מתאגיד השידור בלי שנמסר לי הנימוק לכך"). "משלב בטוריי זיכרונות ומסקנות מן העבר. מעולם הרהרתי בשינוי משלח ידי - עיתונות. וזאת אף שלא תמיד איכות העיתונות אצלנו ראויה וחפה מחסרונות".

כדאילהכיר