הדמוקרטיה בנסיגה? הצחקתם אותם

עוד לא נולד המשטר דוגמת זה השורר בישראל. עוד לא נבראה ממשלה מתירנית, פתוחה, כמו הממשלה בישראל. עוד לא נבראה המדינה המאפשרת לאזרחיה שהם יריבים מרים למדיניותה, לצאת לבירות העולם במאמץ לתקוף את הממשלה החוקית, ולהסתייע לשם כך בגורמים זרים.

אם עדיין מישהו סבור כי חל פיחות בערכי הדמוקרטיה בישראל, הוא מטעה את שומעיו, וביודעין! בישראל מתנהלת מדיניות חוץ חלופית, חתרנית ופוגענית, ולא במסתורין. בשעתו פנתה קבוצת אישים, ובהם מנכ"ל משרד החוץ לשעבר אלון ליאל, והפצירה בממשלת ברזיל לא לאשר את מינויו של דני דיין לתפקיד השגריר החדש. הנימוק: דיין הוא "מתנחל". נורא! ממשלת ברזיל נענתה להפצרות, ומינויו של דיין בוטל. כך נמחקה החלטה רשמית של ממשלת ישראל.

בתקופת ממשלת רבין השנייה הועלה הרעיון להציב משקיפים זרים בגבול ישראל־סוריה כדי לקדם מו"מ לשלום, ובכך לאפשר את מסירת הגולן לידי סוריה. בתגובה, יצאו לוושינגטון כמה אישים, פקידי ממשלה לשעבר, והתדפקו על לשכות חברי הקונגרס כדי לשכנעם שבשעת הכרעה יצביעו נגד מימוש הצבת המשקיפים. ראיתי אותם שם בהיותי בשליחות עיתונאית. גם אנשי ימין פעלו אפוא לסכל מדיניות רשמית של ממשלה, שהחלטותיה לא היו לרוחם.

איננו שוכחים גם את פעילות הח"כים מהרשימה המשותפת. הם, ועמיתיהם מהאופוזיציה, כשלו בהצבעות על חוק הלאום. לפיכך מיהרו לבריסל לבקש סיוע; אולי הפקידות הבכירה של האיחוד האירופי תצליח לעקוף את הצבעות הכנסת. להפתעתם, פדריקה מוגריני, נציבת עניני החוץ של האיחוד, לא סברה כך. "זה עניינה הפנימי של ישראל", אמרה. לא שכחנו גם את הפנייה לפרלמנט של אירלנד, שיאשר את חוק החרם על מוצרים מההתנחלויות. ואכן, המחוקקים האירים הצביעו בעד החוק.

השיא, עד כה, התרחש בימים אלה במועצת הביטחון. חגי אלעד, מנכ"ל "בצלם", תיאר את הנעשה בשטחי שומרון ויהודה מנקודת מבטו. לצד דני דנון, שגרירנו באו"ם, התייצבה ניקי היילי, שגרירת ארה"ב היוצאת, והעמידה את מנכ"ל בצלם על הטעיותיו.

אני יודע, הפעילות החוץ־רשמית הזאת אינה עבירה על החוק. זו פעילות חוקית, אבל מסריחה. מי שמע על חברי האסיפה הלאומית של צרפת שהגיעו לכנסת ישראל כדי שחבריה יסייעו להם לבטל הצעת חוק של הפרלמנט בפריז? גם חברי הפרלמנט האירי בדבלין לא הגיעו לירושלים כדי לנסות לבטל חקיקה של הפרלמנט שלהם.

ההתרחשות המוזרה הזאת, בלשון המעטה, יכולה להתממש רק בישראל. הרי זו קריעה לגזרים של סדרי שלטון וחקיקה במדינה המתגאה באופי המשטר הדמוקרטי. הטענה של כמה מאומות העולם, ושל אישים ישראלים, כי חל פיחות בערכי המשטר הדמוקרטי בישראל, מצחיקה את הח"כים שטסו לברזיל, לבריסל או לוושינגטון לקבל סיוע שם מול כישלונותיהם כאן בירושלים. למרבה הצער, יש רגעים שבהם אתה מתבייש בסדרי השלטון ובהתנהגותם של אזרחים מסוימים. התופעות הללו מהוות מסכת אחת שאפשר להגדירה כך: היא נארגת רק במציאות שאיננה נורמלית.