"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חיילי צה"ל אינם בשר התותחים של אבו מאזן

,עודכן

השינוי התודעתי של פוליטיקאים ואנשי תקשורת משמאל, הדורשים לצאת למלחמה ברצועת עזה, מרמז על שיתוף פעולה בין אבו-מאזן ואנשיו לבין השמאל הישראלי. כיוון החתירה ברור: מבצע קרקעי מקיף, שבסיומו כובש צה"ל את הרצועה, ומעביר את השליטה לידי אבו מאזן.

יו"ר המחנה הציוני, אבי גבאי, אמר זאת מפורשות בעקבות הירי על באר שבע: "צריך לעזור להשליט את אבו מאזן ואנשיו על הרצועה". שליח האו"ם למזרח התיכון, ניקולאי מלדנוב, המבקר כאן בפתאומיות, קרא כצפוי לאיפוק, אבל קבע שיש להביא את הרשות הפלסטינית לשלוט על הרצועה.

זו הסיבה לקריאות המלחמה בשמאל, ויש להתריע על כך בקול: חיילי צה"ל אינם הכידונים של אבו מאזן ברצועת עזה. לוחמינו אינם חיילי הרשות הפלשתינית, ולא יוקרבו לצורך מימוש חזון החלפת שלטון חמאס בפת"ח.

שילמנו די והותר על חלומות "השלום". נסוגנו מחבלי מולדת, וקיבלנו שטחי התארגנות ובסיסי יציאה לטרור. ציידנו את הרש"פ בנשק, והיא כוונה אותם נגדנו.

חמאס מוגדר כארגון טרור, והוא אויב מובהק ומוצהר. הרש"פ, לעומת זאת, היא אויב חמקמק. היא איננה שולחת מחבלים, אלא "מעודדת" אותם במשכורות ובכיבודי שהידים. כלי התקשורת ובתי הספר שבשליטתה מחנכים לשנאת יהודים ולטרור.

אבו מאזן // צילום: EPA

תאמרו: הרש"פ תביא שקט. אך בשנים האחרונות יש יותר חללים ונפגעים בשטחי הרשות הפלשתינית ומשטחה, מאשר ברצועה.

תשאלו: מדוע שלא נרתום את רוח הלחימה של השמאל? ובכן, חבל לשגות באשליות. ברגע שיהיו נפגעים מקרב חיילינו – ואפילו מקרב האויב – הם יהפכו את עורם, ויתקפו את הממשלה בתקשורת הישראלית והעולמית.

מהן החלופות אם כן? זו עסקת הזהב שאפשר להציע לאופוזיציה: מבצע שבסופו צה"ל נשאר לשלוט ביטחונית ברצועה, ואילו שלטון עירוני-מקומי פלשתיני פועל בעזה, בדיוק כפי שהיה לפני הסכמי אוסלו. על הדרך, אפשר להרהר בהקמתם מחדש של יישובי גוש קטיף.

זו החלופה ההגיונית ביותר, אבל השמאל יתנגד לה, כי אצלו החלום תמיד חשוב משברו.

ולכן, ההצעה היחידה שסביבה ניתן לגייס הסכמה, היא הכרזה על מבצע מתמשך של פעולות מיוחדות, הכוללות גם את חיסול בכירי הטרור. במקביל, יש לשקול הפגזות, ולאותת בכך גם לחיזבאללה, המאיים בשיגור טילים לשטחנו. יש להימנע ממבצע יבשתי גדול וראוותני שיכלול הכנסת אוגדות, למרות שהוא עשוי לחזק את ההרתעה. אין לסכן את חיילי החי"ר היכן שיש טנקים, ואין לסכן את הטנקים כשניתן להפעיל את חיל-האוויר.

במקביל, הגיע הזמן לחשבון נפש מצד בעלי החלומות שהביאו עלינו את אסון הרשות הפלשתינית מאוסלו. אותם חוגים פוליטיים ותקשורתיים, שדחפו לביצוע ההתנתקות ואיתרגו את שרון, הם האחרונים שרשאים להטיף היום מוסר לממשלה, ולנצל את המשברים הביטחוניים שהם עצמם יצרו, כדי להאשים את הימין בתסבוכת שאליה גררו את כולנו.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר