"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הכנסת ה־20 - סיכום ביניים

,עודכן

בתום שלוש שנים וחצי לכהונתה של הכנסת הנוכחית, מותר להתחיל לסכם את פעילותה, הישגיה וכישלונותיה. אין ספק שהתקופה הממושכת שבה פעלה הוסיפה ממד של יציבות לממשל בישראל. מאז הכנסת ה־12, ב־1992, לא סיימה אף כנסת את כהונתה במועד הקבוע בחוק. כנסת המתפזרת טרם זמנה איננה מאפשרת לשרים ולמנכ"לי המשרדים להכיר ביסודיות את תחומי משרדם. וכתוצאה מכך, שלל תוכניות ויוזמות נותרות על הנייר ואינן מיושמות.

הרוב הקואליציוני שממנו נהנית הממשלה הנוכחית, מאפשר לה לקדם רבות מיוזמות החקיקה ה"מתבשלות" בחדרי חדרים. חוק הלאום, הבולט ביותר בכנסת הנוכחית, אושר למרות התנגדות סיעות האופוזיציה, המחאה הציבורית והביקורת התקשורתית. כך הועברו גם יוזמות חקיקה רפורמות משמעותית אחרות, מרביתן ביוזמתם של שרת המשפטים איילת שקד והשר לביטחון פנים גלעד ארדן, כמו למשל החוק להעברת סמכויות הנוגעות ליו"ש מבג"ץ לבימ"ש מינהלי, החוק למניעת פרסום עילת סגירת תיקים במשטרה, הגבלות על חזרת עבריין מין לסביבת הנפגע, הרחבת סמכות בתי הדין הרבניים למקרי עגינות בין־לאומיים, קנסות גבוהים למפרסמים מודעת שידול לזנות, תיקון לחוק המאבק בטרור המסמיך את שר הביטחון להכריז על ארגוני טרור ופעילי טרור זרים, ועוד חוקים רבים נוספים שתקצר היריעה מלהזכיר.

למזלה של הקואליציה בהנהגת הליכוד, שבה שותפות גם סיעות הבית היהודי, ש"ס, יהדות התורה וישראל ביתנו, ניצבת ממול אופוזיציה מפוררת, שאינה מצליחה לסכל את יוזמות החקיקה של הממשלה. המאבקים בין ראשי המחנה הציוני (אבי גבאי וציפי לבני) לבין מנהיג יש עתיד (יאיר לפיד), אינם מאפשרים להם לפעול במשותף נגד הממשלה. גם חילוקי הדעות המדיניים והביטחוניים בין סיעות אלה לבין השותפות באופוזיציה (הרשימה המשותפת ומר"צ), מקלים על ראשי הקואליציה לאשר את החוקים בכנסת.

למרבה הצער, חלה בכנסת הנוכחית הידרדרות ברמת השיח הפרלמנטרי ובהתנהגות הח"כים. על שולחנה של ועדת האתיקה בראשות ח"כ יצחק וקנין (ש"ס) מונחות תלונות רבות על התנהלותם והתבטאויותיהם של ח"כים (מצד עמיתיהם ומצד גופים חוץ פרלמנטרים ואזרחים) והיא נאלצה להרחיק שני ח"כים (אורן חזן מהליכוד וחנין זועבי מהרשימה המשותפת) למשך ששה חודשים, והטילה עונשים קלים יותר על ח"כים נוספים.

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין השקיע מאמצים כדי להוסיף לדיונים במליאת הכנסת נושאים מעוררי עניין ציבורי (כמו שעת שאלות לשרי הממשלה ונאומים בני דקה של הח"כים), אבל גם הוא מודה ש"יש ח"כים שבאים לכנסת רק כדי להתבלט בכל מיני צורות ולהציע כל מיני שטויות קיצוניות", ומעריך שיש כעשרה ח"כים ש"מבחינת היכולות האישיות שלהם אין להם מסוגלות לייצג את הציבור בכנסת". זהו מצב עגום, המחייב את המפלגות להקפיד יותר בבחירת נציגיהן לבית המחוקקים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

גדעון אלון

הכותב שימש כתב פרלמנטרי במשך כ-30 שנה, רבות מהן מטעם "ישראל היום"

כדאילהכיר