בשבוע שעבר הפתיעה שגרירת ארה"ב לאו"ם, ניקי היילי, את העולם כולו, וכנראה גם את הנשיא טראמפ, בהודעה על התפטרות מתפקידה, שממנו היא עתידה להשתחרר בסוף השנה האזרחית. הבשורה הניבה גל שמועות וניחושים. כולנו מכירים את פועלה יוצא הדופן של היילי בתפקידה הדיפלומטי ואת עמדותיה הפרו־ישראליות הנחרצות. אך מהו עברה, ומה צופן עתידה?
היילי נולדה ב־1972 בבמברג שבדרום קרוליינה בשם נימראטה ראנדהווא, להורים הודים־סיקים שהיגרו מהודו לקנדה בטרם עברו לארה"ב. אביה מחזיק בתואר דוקטור מהאוניברסיטה של קולומביה הבריטית. אמה בעלת תואר שני בחינוך ותואר ראשון במשפטים.
במברג היא עיירה קטנטונת המתאפיינת באוכלוסייה מהמעמד הנמוך. קצת יותר ממחצית התושבים הם ממוצא אפרו־אמריקני. חלק גדול מהאוכלוסייה משתייך למשפחות חד־הוריות. ההכנסה הממוצעת בבמברג נמוכה ממחצית ההכנסה החציונית בארה"ב. רק שבר אחוז של האוכלוסייה הוא ממוצא אסיאתי. ואולם נתוני הרקע הללו לא מנעו מהוריה של היילי לעשות חיל. אמה הקימה חברה לביגוד, שרווחיה עומדים על מיליוני דולרים. היילי, שלה תואר בחשבונאות, שימש בעבר מנהלת הכספים של העסק המשפחתי.
בראיון אחר אמרה ניקי היילי על במברג שהיא "עיירה 'גדולה', בת 2,500 תושבים בעלי מוסר עבודה גבוה. שם למדתי ששכנים צריכים לסייע זה לזה". בספרה האוטוביוגרפי מ־2012 - הנושא את הכותרת המאלפת "'לא יכולה' איננה חלופה: הסיפור האמריקני שלי" - היא מספרת שסבלה בילדותה מהתעללות מצד זוג שכנים ששימשו שמרטפים שלה. בגיל 4 סולקו היא ואחותה הבכורה מתחרות יופי לילדות בשל מוצאן האסיאתי. רק ילדות אפרו־אמריקניות ולבנות הורשו להשתתף.
ניקי היילי // צילום: רויטרס
ניקי היילי נישאה בטקס נוצרי ובטקס סיקי ב־1996 לבעלה מייקל, קצין בדרגת סרן המשמש טכנאי צבאי במשמר הלאומי של דרום קרוליינה. הוא שירת ב־2012 באפגניסטן. לזוג שני ילדים.
הקריירה הפוליטית של היילי החלה בבחירתה לבית הנבחרים של דרום קרוליינה ב־2004. ב־2010 נבחרה למושלת המדינה, והיתה האישה הראשונה שנבחרה לתפקיד במדינה זו. את כהונתה כשגרירת ארה"ב באו"ם החלה שבוע בלבד לאחר כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן. היא היתה המינוי הנשי הראשון בממשלו החדש. מינויה הפתיע רבים, שכן היילי הביעה במהלך המרוץ לנשיאות התנגדות למועמדותו של טראמפ. בספרו השנוי במחלוקת "אש וזעם", רומז מייקל וולף על יחסים אינטימיים בין הנשיא לשגרירה, אך נמנע מלהגיד זאת במפורש. רכילות מפוקפקת, שהותירה חותם בעייתי.
חלק מעמדותיה הנחרצות והעקביות של היילי, בעניינים בינלאומיים ובנושאים הנוגעים לישראל, ידועות למדי. היא מחזיקה בעמדות שמרניות בנושאי פנים. היא נוהגת להדגיש את היותה בת למהגרים, ובה בעת את הצורך לאכוף בקפדנות את חוקי ההגירה. היא תומכת עקבית בהגבלת זכות ההפלה. היילי הדגישה בתפקידיה השונים את הצורך במיגור האבטלה ובהוספת מקומות עבודה. לאחר טבח תשעת האפרו־אמריקנים בכנסיית צ'רלסטון ביוני 2015, היא הורתה על הסרת דגל הקונפדרציה הדרומי, דבר שהביא לעימות חזיתי עם הימין הגזעני.
בעת ההתמודדות של מיט רומני נגד אובאמה על הנשיאות בבחירות 2012, הוא שקל ברצינות את מועמדותה של ניקי היילי כסגנית הנשיא. היא פרצה לתודעה הכלל־אמריקנית בנאום תמיכה נלהב ברומני בוועידת המפלגה הרפובליקנית באוגוסט 2012.
רבים סבורים שהיילי פרשה מתפקידה כעת, כשהיא "בשיא זוהרה", כדי לסלול את דרכה כמועמדת לנשיאות. היילי הכריזה כבר שאין בדעתה להתמודד בבחירות 2020 ושתמיכתה תינתן לטראמפ, אולם יש הסבורים שהיא מכוונת לבחירות 2024.
בתגובה להודעתה, טרח הנשיא טראמפ להדגיש כי היילי העלתה בפניו את האפשרות שתתפטר לפני חודשים אחדים, וכי הודעתה לא הפתיעה אותו. הוא אף הציע הסבר עמום משלו לנסיבות:
" ...היא הולכת לעשות הרבה כסף. אני סבור שניקי תחזור באופן כלשהו. אבל היא אדם יוצא דופן. אדם טוב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו