"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ת"א: הקרב על הקומה ה־12

,עודכן

המהלך של אסף זמיר, סגן ראש העיר תל אביב ומחזיק תיק החינוך, היה מהלך על כל הקופה. בהחלטתו להפוך לראש העיר ולנסות לגבור על מורו ורבו - הוא ידע שאין דרך חזרה: אם ינצח יפנה את מי שהוגדר כבר כ"ביבי נתניהו מהקומה ה־12", ואם יפסיד - הדלת תיסגר ואיתה ככל הנראה גם הקריירה הפוליטית.

חולדאי לא ישכח ולא יסלח על מה שמוגדר בקרב אנשיו בשיחות פנימיות כ"בגידה". זמיר, שעשה עבודה מצוינת בחינוך המקומי, עשוי להיות מוגלה לאופוזיציה. לא משהו שאדם כמוהו יכול לחיות איתו, בוודאי נוכח הפיתויים הרבים בעולם העסקי והעובדה שקריירה פוליטית ארצית לא מעניינת אותו.

נתוני הסקר מראים את מה שזמיר פוחד ממנו יותר מכל: התל־אביבים, בעיקר הצעירים שבהם, אינם תל־אביבים מקוריים, ולכן לא טורחים אפילו לשנות את כתובות המגורים שלהם. חולדאי, שמבוסס על האליטה הישנה והמדושנת של שכונות עבר הירקון ומרכז תל אביב, יודע שביום פקודה הוא יוציא אל הקלפי את בוחריו.

לכן, אם בשבועיים שנותרו זמיר רוצה לחולל מהפך - עליו לנער את המתלבטים והמתבטלים התל־אביבים הצעירים ולמשוך אותם באוזן לקלפי. אחרת, סיכוייו להראות שאכן "הגיע הזמן" כמו סיסמת הבחירות שלו, לא באמת קיימים.

הגימיק של הבחירות בתל אביב הוא כמובן אסף הראל. איש הטלוויזיה שיודע שאין לו סיכוי להיות ראש העיר, אבל כן מתחייב לשבת במועצה ולא להיעלם לתהומות הנשייה. נוכח ההיעלמות הצפויה של זמיר - הראל ומיטל להבי, ראשת סיעת מרצ במועצה שמשכה את התמודדותה מראשות העיר, יתמודדו על תיק החינוך הנחשק.

אחד הדברים המעניינים בסקר מדבר על כך שהתל־אביבים מתלוננים על מחירי הדיור (31%) והתחבורה (28%): בעוד נסיקת המחירים בנדל"ן היא בעיה כלל־ארצית, מיזם "אוטותל" שהשתלט על החניות בתל אביב והמתירנות בכל הקשור לכלים ממונעים דו־גלגליים ושאר סוגי אופניים, הוא חלק מחזונה של להבי ומפלגתה, שלפי הסקר זוכה בתל אביב ל־5 מנדטים. כיצד הניגוד הזה מסתדר? רוב מצביעי מרצ מגיעים מהמישור הארצי, ואינם בקיאים בהלך הרוח העירוני ובמצע הסיעות השונות.

בעולם אידיאלי זמיר וחולדאי היו ממשיכים בעבודתם הטובה עוד קדנציה. אבל זמיר פחד להפוך לנתן וולך, סגן נצחי וחסר השפעה ממשית; לכך יש להוסיף את איום הסרק של סתיו שפיר להתמודד אף היא, מה שהוביל את זמיר להתמודדות כמעט בעל כורחו.

ניצחון של זמיר ייחשב עדיין כהפתעה אדירה. אם יפסיד, חבל יהיה שייעלם מהנוף הפוליטי בעיר החשובה. דבר אחד בטוח, מערכת הבחירות הבאה, זאת שבעוד חמש שנים, עומדת להיות סוערת במיוחד. עם לכתו של חולדאי ועם האופציה שזמיר בכל זאת יישאר, הוא ימצא עצמו מתמודד מול מועמדים כמו שפיר ואולי אפילו גדעון סער, במקרה שלא יחזור למישור הארצי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

עדי רובינשטיין

כותב במוסף "ישראל השבוע". החל את דרכו בתחום העיתונות בשנת 2000 בעיתונות הנוער. סיקר תחומים מגוונים, ובהם פוליטיקה, אוכל, תרבות וספורט. סיקר את אסון היסעור ברומניה ב-2010: "עם השפה הרומנית השגורה בפי הצלחתי להגיע לבכיר בצבא המקומי, שסיפק לי ציטוטים כואבים שנהפכו לכותרת השער של העיתון למחרת".

כדאילהכיר