"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חייל, שפר הופעתך ברשת!

,עודכן

במשך 70 השנים האחרונות צריכים היו חיילי צה"ל לחשוש מהיתקלות בשוטר צבאי, כשתספורתם אינה קצרה מספיק או כשהכומתה אינה במקומה. כיום חוקי המשחק השתנו. בשנת 2018 צריכים חיילי צה"ל לשים לב גם למה שעושות אצבעותיהם; ליתר דיוק, מה הן מקלידות במחשב ובטלפון הנייד.

אתמול חשפנו ב"ישראל היום" פקודה צה"לית חדשה האוסרת על המשרתים בצבא לסמן "לייק" או להשאיר תגובה בדף פייסבוק של פוליטיקאי או דמות ציבורית. דומה שזו גזירה שציבור החיילים אינו יכול לעמוד בה, והצבא לא מסוגל לאכוף אותה. "המרחב הרשתי", כפי שמכונה הרשת בצה"ל, הוא חלק מחיי כולנו, גם של החיילים. איסור המעורבות בדפי פייסבוק פוליטיים הוא פגיעה קשה מדי בחופש הביטוי של החיילים, בנוסף על הקושי לאוכפו.

כדי לעקוב אחר חשבונות הפייסבוק, הטוויטר, האינסטגרם ושלל הרשתות הנוספות, לנטר אותן ולבצע אכיפה נגד החיילים שיסמנו "לייק" לפוליטיקאי או ישתפו פוסט פוליטי, יצטרך צה"ל צבא שלם של חיילים שיעסקו רק בזה.

בצבא מבינים זאת, ולא מתכוונים לבצע אכיפה וניטור יומיומיים אחר התנהלות החיילים ברשת. הפקודה נועדה בעיקר להסביר לחיילים את המותר והאסור, לאחר שורה של מחאות אנונימיות ולא אנונימיות ברשת שעסקו בנושאים כמו הסירוב לפינוי יישובים, התמיכה באלאור אזריה, התנגדות לחוק הלאום ועוד.

בצה"ל מבהירים כבר עכשיו שלא תתבצע אכיפה נוקשה של הפקודה, למעט במקרים חריגים כמו פרסום פוסט קיצוני במיוחד או מחאה נרחבת, שכן אז יינקטו גם צעדים פיקודיים נגד מי שיפר את הפקודה. גם מקרה של עבירת ביטחון מידע ופרסום מידע מסווג ברשת, באופן שעלול לפגוע בפעילות המבצעית של צה"ל, עלול לגרור תגובה קשה. נזכיר כי בעבר בוטלו או שונו מבצעים צבאיים לאחר שחיילים פרסמו ברשתות החברתיות מידע מסווג, שעלול היה לחשוף את הכוחות ולפגוע בביטחונם.

לכאורה, ברמה ההצהרתית, הפקודה החדשה לא שינתה את הכלל הבסיסי בצה"ל האוסר מעורבות פוליטית והשתתפות במחאות ציבוריות. אך בפועל, האיסורים הקודמים היו כלליים, מיושנים ולא עסקו בפרקטיקה של ההתנהלות ברשתות החברתיות.

טוב שהצבא הגדיר את המצופה מחייליו בעולם הווירטואלי. הפקודה שפורסמה מאוזנת יחסית, ולבטח מעודנת יותר מהטיוטה, שבה הוטלו מגבלות דרקוניות עוד יותר, כאיסור הבעת דעה בקבוצות רבות משתתפים (למשל, ווטסאפ). משפטני צה"ל מנעו זאת, ובצדק, שכן זו היתה הגבלה חמורה מדי של חופש הביטוי במדינה דמוקרטית.

כך או אחרת, אם הפקודה החדשה תגרום לחיילי צה"ל לחשוב פעמיים לפני כל הקשה על המקלדת, תעורר אותם לא לחשוף מבצעים מסווגים ומיקומי כוחות ולא להשפיל את חבריהם, וכמובן לציית לפקודות הצבא - המטרה הושגה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר