"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

התועלת העיקרית של האו"ם

,עודכן

לפני מעט יותר ממאה שנים, בינואר 1918, נשא הנשיא האמריקני וודרו ווילסון את "נאום ארבע עשרה הנקודות". הנאום עסק בהסדרים הבינלאומיים לאחר מלה"ע הראשונה. הנקודה ה־14 קראה להקמת ארגון בינלאומי שיבטיח ערבות הדדית לעצמאותן ושלמותן של "אומות גדולות וקטנות". רעיון זה הביא להקמת "חבר הלאומים" שכנס היסוד שלו התקיים בינואר 1920. ווילסון זכה בפרס נובל לשלום ב־1919, אך לא הצליח להביא להצטרפות ארה"ב לחבר הלאומים בשל התנגדות מבית. הארגון קרס פחות מ־20 שנים לאחר שהוקם, עם פתיחת מלה"ע השנייה. הוא פורק רשמית במקביל להקמת האו"ם.

אמנת האו"ם, שירש את חבר הלאומים, אושרה בשלהי 1945. מבחינת היקף החברות בו, מהווה האו"ם סיפור הצלחה. 51 מדינות השתתפו בהקמתו, וכיום חברות בו 193 מדינות. הכישלונות שצבר האו"ם, רבים עוד יותר מכישלונותיו של חבר הלאומים, אך כמו חבר הלאומים, היו גם לו הצלחות ספורות. אחת מנקודות האור הייתה החלטה 181 של עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 בדבר הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, לצד הקמתה של מדינה ערבית. אפס, האו"ם כשל ביישום ההחלטה הזאת שהביאה למחרת קבלתה למתקפות ערביות שסימנו את השלב הראשון של מלחמת העצמאות.

כחצי שנה מאוחר יותר, למחרת הכרזת העצמאות, פלשו לארץ גם הצבאות הסדירים של סוריה, ירדן, עיראק ומצרים. האו"ם עמד מנגד, ובסופו של דבר סייע בהשגת הסכמי שביתת הנשק שסיימו את המלחמה. דוד בן־גוריון קבע בצדק ב־1955: "רק העזת היהודים הקימה המדינה, ולא החלטת 'אום־שמום'".

המילים הפותחות של מגילת האו"ם מרשימות ומעוררות תקווה: "אנו, עמי האומות המאוחדות נחרצים בכוונתנו להציל את הדורות הבאים מפורענות המלחמה, שהביאה פעמיים במהלך חיינו לסבל בל יתואר של האנושות". תקצר היריעה מלסקור את המלחמות, למנות את הקורבנות ולתאר את סבלות האנושות מאז נכתבו המילים הנאצלות הללו. האו"ם והארגונים המסונפים לו מעודדים לעתים קרובות מעשי עוול ורשע, יותר משהם מונעים אותם.

אחד היתרונות היחידים שיש לארגון הצבוע והכושל, הוא האפשרות לשאת דברים בפני העצרת השנתית. האפשרות הזו נוצלה שוב באורח מרשים ע"י רה"מ. חלק ניכר מנאומו הוקדש לסקירת כישלונותיו הרבים של האו"ם והגופים המסונפים לו. קשה להתווכח עם העובדות שהעלה נתניהו ביחס לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אונסק"ו, מועצת זכויות האדם, אונר"א והעצרת הכללית. בנאומו הדגיש את גאוותו לייצג את ישראל. לא צריך להיות תומך מושבע של רה"מ כדי לחוש גאווה על האופן, שבו חשף נתניהו את הצביעות והכיעור של הארגון שנתן לו במה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר