כינוס כנסייתי בגרמניה נגד ישראל

בסוף השבוע האחרון, בזמן שבישראל התכוננו לסוכות, נערך באקדמיה האוונגלית בעיירה באד בול בדרום־מערב גרמניה, כינוס אנטי־ישראלי מכוער במיוחד. מדובר במוסד האקדמי הראשון של הכנסייה הפרוטסטנטית בגרמניה, שנוסד אחרי מלה"ע השנייה. כיום כוללת הרשת 18 מוסדות ברחבי המדינה. האכסניה המהוגנת לכאורה אירחה את הגרועים בשונאי ישראל.

מובילי תנועת החרם על ישראל, בהם חברי בונדסטאג מהשמאל הקיצוני, הציגו את דעותיהם על ה"פתרונות" לסכסוך הישראלי־פלשתיני. מגוון הפתרונות נע בין הצעות לבידוד ישראל בזירה הבינלאומית לבין קריאות לשיתוף פעולה עם חמאס וחיזבאללה.

משהו רע קורה בגרמניה. דעות אנטי־ישראליות, שבמהותן לא שונות ממצעי ארגוני הטרור הקוראים להשמדת ישראל, מתפשטות בציבור והופכות לגיטימיות.

האקדמיה בבאד בול גם ניסתה לפני שנים אחדות להפוך נציגי חמאס לבני שיח מבוקשים. מטרות האקדמיה נשמעות יפה: "לבנות גשרים בין העמים, וכן בין תפיסות מסורתיות לתפיסות חדשות או כאלה שנשכחו". מאחורי החזות המכובדת והמילים המכובסות מסתתרת מפלצת אנטישמית. הגשר היחיד שבונים שם הוא בין עוכרי ישראל גרמנים לעמיתיהם המסוכנים מהמזרח התיכון.

אבל הבעיה גדולה יותר מארגון כנסייתי בודד, אנטישמי ככל שיהיה. הרחק מעיני הציבור הישראלי, מתנהלת מערכה משמעותית ביותר על תדמית המדינה היהודית ועל היחס של מיליוני אירופאים אליה. למרות החילון המואץ בכל חלקי אירופה, אין לזלזל בהשפעת הכנסיות על דעת הקהל.

באופן פרדוקסלי, ההשפעה חזקה דווקא בנושאים שאינם דתיים מובהקים, והסיבה ברורה: על אף ההתרחקות מהנצרות המעשית, קהלים רבים באירופה רואים עדיין בכנסייה מצפן מוסרי. בחסות ההילה של סמכות מוסרית מתבצע מהלך מתוחכם של קיבוע תודעה: ישראל מוצגת כתוקפן דורסני, אכזרי ובלתי אנושי, ואילו מבקשי רעתה מוצגים כקורבנות תמימים.

שטיפת המוח האנטי־ישראלית שנעשית במסגרות כנסייתיות מסוימות עצומה בהיקפה. משלחות רבות המשוגרות ע"י הכנסיות לארץ הקודש כלל לא זוכות להכיר את ישראל האמיתית. לעתים קרובות פוגשים חבריהן רק דוברים ערבים, ומוצפים בשקרים על "זוועות" שמבוצעות, כביכול, בידי היהודים. אין להתפלא שזרעי התעמולה הזאת מצמיחים שנאת ישראל מהזן הגרוע.

בשלב הבא מאיצים במבקרי הכנסיות התמימים לתרום כספים ל"פלשתינים המסכנים", אך התרומות מנוצלות לא אחת לארגון החרמות על ישראל ולפעילות אנטי־ישראלית אחרת. סמינרים, ועידות וכינוסים - כמו זה שנערך באקדמיה בבאד בול, שנחשבת למוסד מחקרי מוביל - משלימים את התמונה. תפקידם להעניק להשקפות קיצוניות ביותר גושפנקה רצינית ואקדמית, כדי ששום ערעור לא יתגנב לליבותיהם של מיליוני שונאי ישראל חדשים.

הרוחות האנטי־ישראליות בציבור הגרמני, והאירופי בכלל, מקבלות ממדים של מגיפה. ישראל ובעלי בריתה בעולם הנוצרי חייבים לעשות יותר כדי להתמודד איתן.