"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כינוס כנסייתי בגרמניה נגד ישראל

,עודכן

בסוף השבוע האחרון, בזמן שבישראל התכוננו לסוכות, נערך באקדמיה האוונגלית בעיירה באד בול בדרום־מערב גרמניה, כינוס אנטי־ישראלי מכוער במיוחד. מדובר במוסד האקדמי הראשון של הכנסייה הפרוטסטנטית בגרמניה, שנוסד אחרי מלה"ע השנייה. כיום כוללת הרשת 18 מוסדות ברחבי המדינה. האכסניה המהוגנת לכאורה אירחה את הגרועים בשונאי ישראל.

מובילי תנועת החרם על ישראל, בהם חברי בונדסטאג מהשמאל הקיצוני, הציגו את דעותיהם על ה"פתרונות" לסכסוך הישראלי־פלשתיני. מגוון הפתרונות נע בין הצעות לבידוד ישראל בזירה הבינלאומית לבין קריאות לשיתוף פעולה עם חמאס וחיזבאללה.

משהו רע קורה בגרמניה. דעות אנטי־ישראליות, שבמהותן לא שונות ממצעי ארגוני הטרור הקוראים להשמדת ישראל, מתפשטות בציבור והופכות לגיטימיות.

האקדמיה בבאד בול גם ניסתה לפני שנים אחדות להפוך נציגי חמאס לבני שיח מבוקשים. מטרות האקדמיה נשמעות יפה: "לבנות גשרים בין העמים, וכן בין תפיסות מסורתיות לתפיסות חדשות או כאלה שנשכחו". מאחורי החזות המכובדת והמילים המכובסות מסתתרת מפלצת אנטישמית. הגשר היחיד שבונים שם הוא בין עוכרי ישראל גרמנים לעמיתיהם המסוכנים מהמזרח התיכון.

אבל הבעיה גדולה יותר מארגון כנסייתי בודד, אנטישמי ככל שיהיה. הרחק מעיני הציבור הישראלי, מתנהלת מערכה משמעותית ביותר על תדמית המדינה היהודית ועל היחס של מיליוני אירופאים אליה. למרות החילון המואץ בכל חלקי אירופה, אין לזלזל בהשפעת הכנסיות על דעת הקהל.

באופן פרדוקסלי, ההשפעה חזקה דווקא בנושאים שאינם דתיים מובהקים, והסיבה ברורה: על אף ההתרחקות מהנצרות המעשית, קהלים רבים באירופה רואים עדיין בכנסייה מצפן מוסרי. בחסות ההילה של סמכות מוסרית מתבצע מהלך מתוחכם של קיבוע תודעה: ישראל מוצגת כתוקפן דורסני, אכזרי ובלתי אנושי, ואילו מבקשי רעתה מוצגים כקורבנות תמימים.

שטיפת המוח האנטי־ישראלית שנעשית במסגרות כנסייתיות מסוימות עצומה בהיקפה. משלחות רבות המשוגרות ע"י הכנסיות לארץ הקודש כלל לא זוכות להכיר את ישראל האמיתית. לעתים קרובות פוגשים חבריהן רק דוברים ערבים, ומוצפים בשקרים על "זוועות" שמבוצעות, כביכול, בידי היהודים. אין להתפלא שזרעי התעמולה הזאת מצמיחים שנאת ישראל מהזן הגרוע.

בשלב הבא מאיצים במבקרי הכנסיות התמימים לתרום כספים ל"פלשתינים המסכנים", אך התרומות מנוצלות לא אחת לארגון החרמות על ישראל ולפעילות אנטי־ישראלית אחרת. סמינרים, ועידות וכינוסים - כמו זה שנערך באקדמיה בבאד בול, שנחשבת למוסד מחקרי מוביל - משלימים את התמונה. תפקידם להעניק להשקפות קיצוניות ביותר גושפנקה רצינית ואקדמית, כדי ששום ערעור לא יתגנב לליבותיהם של מיליוני שונאי ישראל חדשים.

הרוחות האנטי־ישראליות בציבור הגרמני, והאירופי בכלל, מקבלות ממדים של מגיפה. ישראל ובעלי בריתה בעולם הנוצרי חייבים לעשות יותר כדי להתמודד איתן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר