האם שוב יקבל האו"ם אות קלון?

ב־29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האו"ם את החלטה 181, על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, כחלק מתוכנית החלוקה. היה זה הרגע היפה בתולדות האו"ם, שמימש את מהותו ומשמעותו ואת הצדקת קיומו, בכך שאפשר לעם היהודי לממש את זכותו הטבעית להגדרה עצמית ככל עם ועם, ואת זכותו ההיסטורית על ארץ ישראל.

ב־10 בנובמבר 1975 קיבלה עצרת האו"ם החלטה הפוכה, החלטה 3379, שעל פיה "הציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית". היה זה הרגע השפל בתולדות האו"ם. שגריר ישראל באו"ם, לימים נשיא המדינה, חיים הרצוג, היטיב להגדיר את ההחלטה - אנטישמיות. הוא הזכיר שההחלטה התקבלה בדיוק ביום השנה ה־37 לליל הבדולח, ואמר לנוכחים שהיטלר היה מרגיש כאן בבית. מדוע ההחלטה הזאת אנטישמית? כי רוב גדול של מדינות לאום החליט שתנועה לאומית של עם אחד בלבד, העם היהודי, בעצם היותה תנועתו הלאומית - היא גזענית. היתה זו אי־הכרה בזכות ההגדרה העצמית של העם היהודי. חיים הרצוג קרע לגזרים את נייר ההחלטה בתום נאומו ואמר: "עבורנו, העם היהודי, אין זו אלא פיסת נייר, ואנו נתייחס אליה ככזו".

ב־16 בדצמבר 1991, במהלך מדיני מבריק שהובילו רה"מ יצחק שמיר, שר החוץ דוד לוי ושגריר ישראל באו"ם יורם ארידור, בשיתוף פעולה הדוק עם ממשל בוש האב, קיבלה עצרת האו"ם את החלטה 4686 המבטלת, בצעד נדיר, את החלטת הגינוי לציונות. האו"ם הסיר מעליו את הקלון.

וכעת, האו"ם עומד לחזור לסורו, אם תתקבל יוזמת הגינוי לישראל בשל חוק הלאום והצגתה כמדינת אפרטהייד. זה אותו האו"ם הישן והרע, האנטישמי, שגינה את הציונות ב־1975. זה המגנה את ישראל על כך שצירפה לחוקתה את המהות של החלטת כ"ט בנובמבר - היותה מדינה יהודית.

את המהלך הזה יזמו במשותף האויב: אש"ף והח"כים הערבים. בניגוד להתנגדות יש עתיד והמחנה הציוני לחוק, שהיתה צעד טקטי, ציני, שנובע מחשבון פוליטי (שגוי), ההתנגדות של הרשימה המשותפת היא כנה, אידיאולוגית. הם אכן שוללים קיום מדינה יהודית, כלומר את זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית. עצם חברותם בכנסת, חרף התנגדותם העקרונית למדינה ולפעולתם החופשית בה, הוא עדות לכך שישראל היא דמוקרטיה ליברלית פתוחה וסובלנית.

אך יש הבדל בין התנגדות למדינה בכלים הפרלמנטריים של הדמוקרטיה, לבין חתרנות מדינית נגדה. זו חציית קו אדום.

אגב, התגובה הישראלית, של ממשלת רבין, על החלטת עצרת האו"ם לגנות את הציונות, היתה הקמת ארבעה יישובים יהודיים בגולן. בכך יישם רבין את סעיף 7 בחוק הלאום, המושמץ כל כך בפי המתיימרים לשאת את מורשתו.