"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מפלגות שמרניות: מנוף להכרה בירושלים

,עודכן

המפלגה השמרנית של קנדה, מפלגת האופוזיציה הגדולה של המדינה, החליטה לאחרונה להכיר בירושלים כבירת ישראל וקראה להעביר אליה את השגרירות הקנדית. מדובר בצעד משמעותי, המקדם את ההכרה במעמדה של ירושלים גם מחוץ לזירה הקנדית.

מאז הצהרתו פורצת הדרך של נשיא אררה"ב, דונלד טראמפ, בדבר ההכרה האמריקנית במעמדה של ירושלים כבירת ישראל, נעשים מאמצים רבים לעודד מדינות נוספות ללכת בדרך זו, והם נושאים פרי: חלקם אף הבשילו לכדי העברת שגרירויות או פתיחת נציגויות בירושלים, וחלקם צפויים להבשיל בקרוב. עם זאת, כפי שמלמד התקדים הקנדי, מלבד הזירות הלאומיות, קיים המגרש המפלגתי.

כידוע, במרבית מדינות המערב נחלקת המפה הפוליטית לשני גושים - ימין ושמאל - ובראש כל אחד מהגושים ניצבת לרוב מפלגה גדולה המגיעה לשלטון. מפלגות המרכז־ימין (בדומה למפלגות המרכז־שמאל) מאוגדות בכמה מסגרות אירופיות וכלל־עולמיות חשובות, אף שהן בקושי ידועות לציבור ולמקבלי ההחלטות בישראל. בצד השמרני, פועלים ה־IDU (האיגוד הבינלאומי של המפלגות השמרניות) וה־EPP (האיגוד האירופי של מפלגות מרכז־ימין). לארגונים אלה השפעה ניכרת על סדר היום הבינלאומי והמקומי גם יחד. לצד גופים אלה, פועלות גם אגודות הצעירים והסטודנטים של המפלגות השונות, ולהן תרומה חשובה לעיצוב הדור הבא של המנהיגים והפוליטיקאים המקצועיים.

מסגרות אלה ממלאות תפקיד מרכזי בחילופי דעות ורעיונות בין המדינות. במקרים רבים, חידוש חברתי או מדיני שנולד ביוזמת מפלגה שמרנית באחת המדינות, עולה לדיון בארגון אירופי או כלל-עולמי, ובהמשך מאומץ בשורה של מדינות אחרות. הרשת הגלובלית של הכוחות השמרניים עשויה אפוא לשמש מנוף יעיל לקידום ההכרה בירושלים גם במדינות "קשות לפיצוח", בתנאי שנשכיל לרכז מאמצים בזירה המפלגתית.

לאחר שההכרה בירושלים הפכה למדיניות הרשמית של שתי המפלגות המובילות ב"משפחה השמרנית העולמית" - זו האמריקנית וזו הקנדית - אפשר לשכנע מפלגות שמרניות נוספות בחשיבות הנושא. העובדה שבראש ה־IDU עומד כיום סטיבן הרפר, ראש ממשלת קנדה לשעבר וידיד אמת של ישראל, בוודאי תסייע.

להכרה בירושלים יש תומכים משמעותיים בקרב מפלגות ימין-מרכז באירופה, אך הם נותרים לבדם בשיח הפנימי בארצותיהם ומול מוסדות האיחוד האירופי. קידום הסוגיה בקרב ארגוני השמרנים יסייע לרתום גם את מי שחששו להביע תמיכה בירושלים כבירת ישראל. אם ההכרה השמרנית במעמד ירושלים תהפוך למגמה של ממש, יבואו בעקבותיה הפרלמנטים הלאומיים, ואולי אף ארגונים אירופיים, שהרי למפלגות ימין־מרכז שמור מקום משמעותי, ולעיתים מכריע.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר