פגיעה בצדקת הלחימה: ההתנתקות

"ניסיון המאה ה־20 מורה, כי הריסונים שמטילה על עצמה מעצמה תרבותית, גרועים יותר מעצם היותם חסרי תועלת... הם מתקבלים כהוכחה לא למידה של אנושיות, אלא להכרת אשמה ולהיעדר אמונה בצדקת הלחימה".

דברים אלו, שכתב ההיסטוריון פול ג'ונסון על הצבא האמריקאי במלחמת וייטנאם, תקפים בוודאי לאומה הנלחמת על ארצה שלה. לנוכח התגובה המאופקת של צה"ל כלפי טרור העפיפונים, נראה שיש בהם ערך גם ביחס להלוך הרוחות בקרב חברי הפיקוד העליון בצה"ל.

חלקה של "תכנית ההתנתקות", בערעור האמונה בצדקת הלחימה, אינו בלעדי, אך הרסני דיו, וזו הזדמנות לבחון את המהלך מבחינה אסטרטגית, אף מבלי להזכיר את החבלה שגרם למפעל הציוני.

ניתן ללמוד על נכונות המהלך האסטרטגי של ההתנתקות, במידה המתאימה, מנאום "מגדלי השמירה של מבואות אירופה" שנשא צ'רצ'יל בפרלמנט הבריטי ב־1938. הוא ביקש למחות על ההחלטה שקיבלה ממשלת בריטניה, לוותר - "ללא תנאים, לממשלה אירית שבראשה אנשים... שעליית כוחם עמדה ביחס ישר לעוינות שהפגינו כלפי הארץ הזו" - על שליטה בריטית בנמלים באירלנד. הנמלים הללו היו נחוצים לחופש התנועה של הצי הבריטי, וחיוניים כבסיס למלחמת צוללות וכהגנה על שיירות אספקה לאי הבריטי על 45 מיליון תושביו.

כך הסביר צ'רצ'יל לחברי הממשלה את התנגדותו: "אנחנו עוזבים, אנחנו מוותרים על הנמלים, ונותנים לממשלה (האירית) את הזכות... לאסור על כניסתנו מחדש. היו בידיכם הזכויות וויתרתם עליהן. אתם מקווים בתמורה לקבל רצון טוב... נניח שלא תקבלו את זה, לא יעזור לומר: 'אז ניקח חזרה את הנמלים'. לא תהיה לכם שום זכות לעשות זאת. הפרת הניטרליות האירית... עלולה לדון אתכם לכף חובה בדעת העולם".

לאחר שתיאר צ'רצ'יל את שעלול להתרחש, פנה לחברי הממשלה ושאל: "מהן העובדות החדשות שהובילו לנטישה הפתאומית הזו? בעיניי אין לכך שום הסבר. לגבי העולם... זה יובן כסימן שרק צריך ללחוץ על בריטניה ולהדאיג אותה די זמן כדי שתיכנע... אתם שומטים מידיכם אמצעי אמיתי וחשוב להישרדות ולביטחון, תמורת צל חולף ופתרונות קלים".

מצעד האיוולת נמשך. ההתנתקות הוכיחה שוב כי "ההיסטוריה חוזרת על עצמה פעמיים; פעם כטרגדיה ופעם כפארסה". השוני בין המקרים הוא, שלעומת האירים, הערבים מעולם לא נקטו בניטרליות. הם נותנים לישראל את כל הלגיטימציה "לקחת חזרה" את מה שניתן בלי "שום הסבר", כלשונו של צ'רצ'יל. אך לשם כך דרוש אומץ לב ציבורי ועמדה מוסרית מוצקה.

אולי כדאי להוסיף שצ'רצ'יל אמר את הדברים הללו בשנות "המדבר הפוליטי", בטרם מונה לראש ממשלה. מעניין לראות כיצד ינהג מי שיצא למדבר הפוליטי על רקע התנגדותו להתנתקות, וחזר גם הוא כראש ממשלה.

ואם בכל זאת מותר להזכיר בימים אלו את המפעל הציוני, אפשר לעיין ב"שיח לוחמים", בדבריה של שיינקה קליין מקיבוץ נען, כשהודיעו לה שבנה נתן נפל בקרב בעזה במלחמת ששת הימים. וכך אמרה קליין עוד בימים שהאמונה בצדקת הדרך היתה נחלת הרוב: "ידעתי שזה יהיה, ידעתי שאנחנו נשלם את המחיר. חיכיתי לידיעה... נו, טוב, במלחמה יש תהפוכות, אבל עזה היא בכל זאת שלנו!"

יהודה שלם הוא דוקטורנט באונ' אריאל ועמית מחקר במכון אריאל לביטחון ותקשורת