"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כיצד מדינת ישראל מעודדת עבודה ערבית

,עודכן

חבר טוב שלי, נקרא לו גיא, עובד כקבלן בניין. הוא מחזיק בעסק רשום כחוק, מעסיק פועלים, משלם מסים, ביטוחים, נסיעות ומה לא. הוא גם משרת במילואים ביחידה מובחרת ונאלץ לוותר מדי פעם על מיזמים גדולים, משום שהיעדרותו מונעת ממנו לפקח מקרוב על העבודה. "עזוב", הוא אומר, "קטן עלי. בעוד כמה שנים נעביר את השרביט לדור הבא, אבל עד אז זו המשמרת שלנו. אם אנחנו לא נעשה מילואים, מי ישמור פה, האריתריאי מהתחנה המרכזית? השירות חשוב, וכשקוראים לי אני מנסה לצמצם נזקים לעסק ומתייצב; אין פה בכלל שאלה".

מה שמציק לחבר שלי, כמו לרבים אחרים בתחום, זה שהמדינה שלנו - שהוא משרת אותה באהבה, משלם את מסיה, מגדל בה את ילדיו וחי בה כאזרח מועיל ושומר חוק - מעדיפה באופן מודע את כוח העבודה משטחי הרשות ויוצרת תחרות בלתי הוגנת נגד אזרחיה שלה. כשגיא מגיש הצעת מחיר באחד מיישובי קו התפר, הוא בדרך כלל נתקל בגיחוך מנומס ולעיתים אף בנזיפה מהלקוח, שעם כל הכבוד לעבודה עברית - הוא לא צריך להיות כה רודף בצע.

"אני לא מאשים אותם", הוא אומר, "שעה לפניי ביקר אצלם עבדאללה מהכפר הסמוך, תושב הרשות הפלשתינית. עבדאללה לא משלם מע"מ, אין לו תיק במס הכנסה; הוא לא חייב לפועלים שלו דבר, פרט לשכרם היומי. דברים מוזרים כמו ביטוחים, הפרשות סוציאליות, שכר מינימום, החזרי נסיעות, אש"ל וימי חופשה - לא מטרידים אותו, וממילא אינם באים לידי ביטוי בהצעות המחיר שהוא מגיש".

כשעבדאללה מגיש הצעת מחיר, בדרך כלל היא תהיה נמוכה בעשרות אחוזים מכל הצעה של קבלן ישראלי העובד כחוק. הדבר הזה מייצר מצב אבסורדי, הגורם לכך שכדי להגיע למתח רווחים זהה לזה של עבדאללה וחבריו, נאלצים קבלנים ישראלים להגיש הצעות מחיר הגבוהות בעשרות אחוזים מאלו של קבלנים תושבי הרש"פ, ועם כל הכבוד לאידיאולוגיה - בסופו של דבר הלקוחות מצביעים בכיס.

האבסורד והתסכול מתגברים לנוכח העובדה שמדובר בכסף ישראלי שזורם כולו, עד השקל האחרון, היישר לשטחי הרשות, ואף לא שקל אחד ממנו מגיע למשק הישראלי.

לאחרונה מדברים פה המון על ערכים של שוויון ומתן הזדמנויות זהות לכולם, והנה מתברר שממש מתחת לאף - בשל התנהלות שלומיאלית במקרה הטוב, או שמא מכוונת במקרה הפחות טוב - נוצרה פה אפליה קשה, המעדיפה באופן בוטה דווקא את תושבי הרש"פ על חשבון אזרחי מדינת ישראל.

יגאל מלכה הוא איש היי־טק ופעיל ברשתות החברתיות

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר