"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חוק הלאום והמאבק על הארץ

,עודכן

במסגרת הפולמוס המתמשך על אודות חוק הלאום עולה בהדרגה טיעון ישן־חדש, הזוכה לתמיכה בקרב חלק מחברי להקת "הדמוקרטיה מידרדרת". הטיעון הוא שחוק הלאום פוגע או אף ימנע את האפשרות ליישום רעיון שתי המדינות.

ב־2014, בסיבוב קודם של פולמוס הלאום, הכריז נשיא דרום אפריקה דאז ג'ייקוב זומה שתמיכת נתניהו בחוק הלאום מצביעה על הסירוב של ישראל למצוא פתרון לסכסוך. בפולמוס הנוכחי הכריז משרד החוץ הטורקי כי "הקידום של ההתנחלויות בחוק... לעולם לא יוכל להתקבל". שרת התקשורת הירדנית פרסמה הודעה שבה נכתב כי "החוק הישראלי החדש מנציח את האפרטהייד בישראל ובשטחים הכבושים... מרחיק אותנו מהאפשרות לשלום צודק וכולל באזור". פדריקה מוגריני הביעה דאגה שהחוק "יקשה את יישום תוכנית שתי המדינות".

פרופ' אורן יפתחאל מנסה לחזק את הטיעון בלוליינות לשונית. לפני התעלול, נחזור ללשון החוק ונבחין בהפרדה בין הסעיפים: "(א) ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, שבה קמה מדינת ישראל; (ב) מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי... (ג) מימוש הזכות להגדרה עצמית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי". ברור לכל בר דעת שהחוק לא אומר שמימוש הזכות ייחודי בכל ארץ ישראל, אלא במדינת ישראל.

ואיך מציג זאת יפתחאל? "החוק פותח בהצהרה 'ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי', שם מממש העם במדינתו את 'זכותו ההיסטורית' להגדרה עצמית. הקשר שמייצר החוק בין ההיסטוריה לגיאוגרפיה ברור: ליהודים, ורק להם, יש זכות להגדרה עצמית באותה ארץ". הוא חיבר את הסעיפים כאילו הם אחד, אף על פי שבחוק נאמר במפורש שמימוש הזכות ייחודי לנו "במדינת ישראל". החוק אומר "מדינה" ויפתחאל מציג "ארץ". לאחר מכן מוצג סעיף ההתיישבות ומכאן ברור שהחוק עומד להיות מופעל ביהודה ושומרון.

במסגרת חופש הדעות, זכותו של כל אחד להעריך שתוכנית שתי המדינות אפשרית (אף שלדעתי מדובר באסון). לגיטימי להחזיק בעמדה שלא רצוי להרחיב את ההתיישבות, כדי לשמור את האפשרות ליישום התוכנית.

כל זה לא קשור לחוק הלאום, שמגדיר באופן ברור ומפורש את מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ולא את ארץ ישראל המוצגת הצהרתית כמולדת היסטורית. מתנגדי החוק ממשיכים את קו ההתנגדות לחוק באמצעות הצגת היבטים שכלל לא כתובים בו. ייתכן שחלק מהמאמינים בכך שקיים סיכוי בטווח הקרוב לתוכנית שתי המדינות - חושש שחוק הלאום יופעל באיזושהי דרך בשומרון ויהודה. לדוגמה: שימוש בחוק הלאום לצורך הצדקת חוק ההסדרה, או אף יותר מכך - ייעשה בו שימוש להרחיב את ההתיישבות ביו"ש.

אם במקרה לחלק מתומכי חוק הלאום יש מחשבות כאלו, כדאי להפנות אליהם הערת אזהרה חמורה: הצדקת חוק ההסדרה לא זקוקה לחוק הלאום; היא חזקה גם בלעדיו. התוצאה היחידה של ניסיון ליישם את חוק הלאום בשומרון ויהודה תהיה פגיעה חמורה במעמדו הקונצנזואלי של חוק הלאום (גם בקרב השמאל הציוני) ובתכליתו המרכזית.

יישום כזה יספק לחורשי רעתנו הקרובים והרחוקים הוכחה לטיעון שהם ממילא מעלים, רק כדי לערער על זכותנו להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל. יש להימנע מלהשתמש בחוק הלאום, שעניינו מדינת ישראל, במאבק על ארץ ישראל. שניהם (החוק והמאבק על הארץ) עלולים, חלילה, להיפגע מכך. זהירות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פרופ' אשר כהן

פרופ' כהן הוא מומחה למדעי המדינה, ממובילי תנועת "נקראים לדגל"

כדאילהכיר