השבת הבנים, החוק הבינ"ל והתקשורת

1.מדוע האו"ם מתעלם מהפרה בוטה של החוק הבינלאומי על ידי חמאס, אבל תובע מישראל להעניק את מלוא היחס ההומניטרי לעזה, על פי מיטב העקרונות הבינלאומיים?

ב־1 באוגוסט 2014, בעיצומה של המערכה ב"צוק איתן", דרש האו"ם מישראל לקיים "הפסקת אש הומניטרית", כדי להקל על תושבי עזה. בשעה 9:00, שעה אחת בלבד לאחר תחילת אותה הפסקת אש, נורו ונהרגו ליאל גדעוני, בניה שראל והדר גולדין. גולדין נחטף ומוחזק עד היום.

תחת אחריותו של האו"ם התבצעה אז, וממשיכה להתבצע בכל יום שהשבויים והנעדרים מוחזקים בידי חמאס, הפרה בוטה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי ואמנת זכויות האדם. משום כך, זה תפקידו המובהק של האו"ם לדאוג להשבת הבנים!

האו"ם לא מתכחש להפרה. המזכ"ל דאז באן קי־מון, פרסם הודעה רשמית, שבה גינה במפורש את הפגיעה של חמאס בהפסקת האש ההומניטרית שהוסכמה על ידי כל הצדדים. אז פרסם.

ב־22 בדצמבר 2017, במסגרת דיון מיוחד שקיימה מועצת הביטחון של האו"ם על החזרתם של סגן הדר גולדין וסמ"ר אורון שאול, הציג שר המשפטים לשעבר של קנדה, פרופ׳ ארווין קוטלר, את ההפרה הברורה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי ואת השלכותיו.

המדינות החברות באו"ם הביעו סולידריות, אישרו מחדש את ההחלטה שעל מזכ״ל האו״ם ועל הארגונים הבינלאומיים לפעול להחזרת החיילים, והדגישו כי הסירוב להחזירם מהווה הפרה בוטה של עקרונות זכויות האדם וכבוד האדם, העומדים בבסיס המשפט ההומניטרי. אז אמרו.

ניקולאי אבטימוב מלדאנוב, נציג האו"ם למזרח התיכון, השוקד על הכנת תוכנית הומניטרית רחבת היקף לעזה, הבהיר לפני שבועות ספורים לד"ר לאה גולדין, שהבן שלה לא ממש מעניין אותו. "בעזה יש 2 מיליון אומללים יותר ממך", אמר. מלדאנוב שכח את מי הוא מייצג. זה בדיוק התפקיד שלו - להציב כרגע תנאי ל"הומניטרי תמורת הומניטרי". אך אם נציג האו"ם מזלזל בחוק הבינלאומי, מדוע שחמאס יתנדב לאמץ אותו?

2.מילא מלדאנוב, אבל מדוע ממשלת ישראל אינה תובעת מעל כל במה ובכל הזדמנות, בוודאי בימים אלה, את מימוש החוק הבינלאומי? בניגוד לשמועות המופרחות לאחרונה, העיסוק בהשבת הבנים ובאי השבתם אינו עניין של משפחות גולדין ושאול. מדובר כאן בוויתור של ממשלת ישראל על זכויות היסוד של אזרחיה כולם - אלה המשרתים בצה"ל ומשפחותיהם בעורף.

מסמך סיכום העקרונות המשקף את המקרה ההומניטרי של הדר ואורון, מונח על השולחנות הרלוונטיים באו"ם, בנציבות האיחוד האירופי ובממשלת ישראל.

"אנו דנים", כותב שם פרופ' ארווין קוטלר, "ב־rules based international order, במחויבות לחוק ההומניטרי הבינלאומי, במאבק נגד תרבות של ביצוע פשע ללא ענישה, בניצול לרעה של הסיוע ההומניטרי המיועד לצרכים הומניטריים של תושבי עזה, ושימוש בו למטרות פליליות על ידי חמאס.

כנאמנים של החוק הבינלאומי לזכויות אדם והחוק ההומניטרי הבינלאומי, מוטלת עלינו (אומות העולם) החובה לוודא, שההתחייבויות של החוק הבינלאומי לזכויות אדם והחוק ההומניטרי הבינ״ל יכובדו ויבוצעו במלואם".

לתבוע "הומניטרי תמורת הומניטרי" זה לחלוטין התפקיד של ממשלת ישראל, וממש לא התפקיד של המשפחות. הדרישה לקיים את החוק הבינלאומי לא תגרום לישראל נזק ותדרדר אותה למערכה צבאית, כפי שאמרו אתמול כמה משרי הקבינט (בפנים חסויות). נהפוך הוא.

3.והתקשורת, כמו התקשורת, מתעקשת לעסוק בשאלה הצהובה האם ראש הממשלה ורעייתו אמרו או לא אמרו כך וכך למשפחות. אצל עודד בן־עמי ב"שש עם", סירבה לאה גולדין לענות על השאלה.

עם כל הכבוד, היא רוצה שיעסקו בעיקר: בחשיבות החזרת החיילים תחילה, כדי לחזק את ביטחון החיילים ואת החוסן הלאומי.