"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחאת החוק: קרעים קשים לאיחוי

,עודכן

אלה הם ימים העומדים בסימן קרעים המאיימים לסדוק את יכולת העמידה של ישראל לנוכח איומי אויביה. קרעים שרק הולכים ומתרחבים, ונראה, לפחות בעיניי, שהולך וקטן הסיכוי לאחותם. וחובתו של הקברניט, ראש

הממשלה בנימין נתניהו, לנווט את הספינה אל מחוץ לגלי הסערה.

ייתכן שבעיני אזרחים מן השורה שאינם מעורבים בהפגנות או בפעילות פוליטית, ספינת המדינה עומדת לעלות על שרטון. כן, זו הגזמה. בימים שבהם מוענק לישראל אות הצטיינות על מצב הכלכלה, נתניהו אורח רצוי בקרמלין ובבית הלבן, והמצב המדיני של ישראל חסר תקדים בהיסטוריה שלה - חובה על ראש הממשלה להפנות את המבט והמעשה פנימה, אל החברה הישראלית השסועה.

הקרע עם העדה הדרוזית, התביעות לשוויון של קהילת הלהט"ב, הקצנת הח"כים מהרשימה המשותפת - זו תמונת המציאות הקשה. אזרח בישראל משכים קום לעבודת יומו, ושואל, מה צפוי לנו היום? מה המריבה התורנית שתפקוד אותנו היום? מזל גדול שהכנסת - לעיתים מחוללת המהומות העיקרית - נמצאת בעונת הפגרה.

עוד על חוק הלאום ב"ישראל היום"

צריך לומר ביושר: אכן, עלבונה של העדה הדרוזית הוא אמיתי. עם זאת, הרושם הוא שבניגוד למנהיג הרוחני של העדה, מוואפק טריף, בני העדה הצעירים האיצו את מסע המחאות. נראה כי מנהיג העדה גילה עניין בהידברות עם נציגי ראש הממשלה, אך רצונו נבלם על ידי אחרים.

כך נוסף למחאה פן פוליטי מובהק: הפגנה המתמקדת לא בחוק אלא בראש הממשלה. עוד פרק במאמץ להביא להתפטרותו ולהחלפתו. יש המעריכים כי ככל שתגבר ההתנגדות לנתניהו, הרטורית או האחרת, כך יגדל ניצחונו בבחירות הבאות. נחיה ונראה.

אך בלב התווספה דאגה. מעל דוכן הנואמים בכיכר נשמעו ביטויים חריפים ביותר נגד מחוקקי חוק הלאום, ונגד החוק עצמו. למשמע הדברים החמורים הללו, עשויים רבים מאזרחי ישראל לומר: "אם בסגנון הזה מתבטאת הכנסת האורחים של הנואמים, ועוד בחסותה של העדה הדרוזית, הרי ייתכן מאוד שאנו, האזרחים, צריכים לחשב מחדש את יחסנו האוהב והמעריך לעדה שתרמה כה רבות למדינה". במילים אחרות, אנו עלולים, שלא בטובתנו, להגיע למצב שבו העדה הדרוזית, באורח מכליל, תיתקל ביחס צונן מצד אזרחים אחרים, יהודים. וזה יהיה נורא!

ייתכן כי עקב התוכן ואוצר המילים הבוטה שנקט יובל דיסקין בנאומו בעצרת, תוצג לדרוזים, באשר הם, כתף קרה מצד כמה מאוהביהם היהודים. זו עלולה להיות פגיעה קשה ביותר במרקם היחסים עם העדה הנהדרת הזאת. מכאן, קצרה הדרך לצינון היחסים עם מיעוטים אחרים בישראל, גדולים כקטנים.

התרחיש הקשה הזה, שנתפלל כי יתבדה, לא פותר את ראש הממשלה מלהגיע במהירות למוצא כלשהו בפרשה. ולא רק מטעמים פוליטיים, אלא למען החזרת העדה הדרוזית לחיקו האוהב של הציבור הישראלי כולו.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יעקב אחימאיר

עיתונאי במשך כל ימי חייו, שדר רדיו וטלוויזיה בשידור הציבורי. שליח רשות השידור הראשון לוושינגטון ("בתחילת שנת 2020 פוטרתי מתאגיד השידור בלי שנמסר לי הנימוק לכך"). "משלב בטוריי זיכרונות ומסקנות מן העבר. מעולם הרהרתי בשינוי משלח ידי - עיתונות. וזאת אף שלא תמיד איכות העיתונות אצלנו ראויה וחפה מחסרונות".

כדאילהכיר