רבים בינינו היו מעורבים בוויכוחים סוערים על חוק הלאום, או אם נדייק "חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי". הדעות חלוקות אך נחרצות. במהלך המריבות - לא רק לשם שמיים - היו שזכו לכינויי גנאי קשים.
ביני לביני סברתי, שחלק מאלה שדעתם אינה כדעתי, לוקים בטמטום או באינטרסנטיות פוליטית. אודה ולא אבוש, שגיתי. עיניהם של רוב בעלי הדעה לא שזפו כלל את נוסח החוק, וחלק גדול מהם דבק בעמדות המייצגות כביכול את "המחנה" - שלא לומר את "העדר". עוול גדול עשתה התקשורת עם צרכניה שלא טרחה לפרסם באורח בולט את נוסח החוק במלואו, למען יידעו הניצים מהו נושא מריבתם. נמצאנו למדים ששורש הוויכוח במקרים רבים אינו טמטום או אינטרסנטיות פוליטית, אלא מחנאות ובוּרוּת לשמן.
קראתי את נוסח החוק שהתקבל חזור וקרוא. ייתכן שלקיתי בהבנת הנקרא, אבל בשום פנים ואופן לא הצלחתי להבין את הקשר בין הכתוב בחוק, לבין הכינויים שהוטחו בו ובתומכיו ע"י ח"כים מן האופוזיציה. בדבר אחד אי אפשר להאשים את חברי הכנסת הללו: בניגוד לאחרים, הם חזרו וקראו את נוסח החוק, ופשפשו ב־11 סעיפיו שהשתנו פעמים מספר בשנות הכנתו, ובכל זאת כשלו בביקורת.
קל להדגים את הביקורות באמצעות ההסתייגויות המופרכות שהגישו ח"כים שהצביעו בסופו של דבר נגד החוק. המסתייגים נחלקו לשתי קבוצות. קבוצת "הרשימה המשותפת" הציעה לשנות את שם החוק לאחד מהשמות הבאים: "חוק יסוד: האפרטהייד", "חוק ההפרדה הגזעית", "חוק ההפרדה והעליונות היהודית" או "החוק לעידוד גזענות ולאומנות".
קבוצת יש עתיד, המחנה הציוני ומרצ הציעה להעניק לחוק את אחד מהשמות: "חוק יסוד: ביטול עקרונות מגילת העצמאות", "חוק יסוד: ביטול הזכות לשוויון במדינת ישראל", "חוק יסוד: ביטול הדמוקרטיה במדינת ישראל", "חוק יסוד: דמוקרטיה ליהודים בלבד", "חוק יסוד: ביטול זכויות המיעוטים במדינת ישראל", ועוד שני כינויים שהמקלדת מסרבת להעתיק. למותר לציין, שאין בין החוק לבין ההסתייגויות הללו דבר וחצי דבר. צריך רק לקרוא.
למען הבהר דבר אדגיש שאיני שותף לאף אחת מהביקורות הללו. אך בכל מקרה, הנאצות מולידות שתי תוצאות ברורות. הן גורמות לקיטוב נורא בין אזרחי ישראל ללא הבדל דת, גזע, מין ולאום; הן מבאישות את שם המדינה ומחזקות את עוכרי ישראל בעולם שעיקר עיסוקם בהטלת רפש ובעידוד הדה־לגיטימציה המוחלטת של המדינה. אין לפנינו אלא חזרה להחלטת "ציונות היא גזענות" של עצרת האו"ם מ־1975.
בבוא יום פקודה, כלומר ביום הבחירות, תבוא המכה השלישית. מפלגות הימין יצטטו בוודאי את הפנינים שייצאו מפיותיהם של אנשי "קבוצת יש עתיד, המחנה הציוני ומרצ". האם הפופולריות של אלה שהשוו את קבלת החוק להשמדת היהודים בשואה, תגבר? תמהני.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
