השבוע נחת בתיבת הדוא"ל שלי מנשר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שכותרתו: "למה כל יהודי־ציוני חייב להתנגד לחוק הלאום?" במובנים רבים המנשר הזה אינו רק תמצית סיפורו של המאבק על חוק הלאום, אלא סיפורם של מאבקים רבים אחרים על זהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אפשר להחליף את חוק הלאום בתיקון לחוק העמותות, בחוק המסתננים, בתיקון לחוק האזרחות וכיוצא באלה, ונקבל אותו סיפור, פחות או יותר.
וזה הולך בערך כך: התפתחות מסוימת נתפסת כמסוכנת או כפוגעת ופוגמת בתפקודה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. לא משנה אם מדובר באכיפת חוקי בנייה במגזרים מסוימים, בשמירה על אדמות המדינה, בהתערבות בוטה של ממשלות זרות במדיניותה של ישראל או בהסתננות מהגרי עבודה. המקרים רבים; רק הכותרת משתנה. בעקבות אותה התפתחות מתחילים נציגים ממפלגות המחנה הלאומי לגבש חקיקה או מדיניות ממשלתית, שלהערכתם יבלמו וימנעו את ההתפתחות, או אף יתקנו את המצב. נציגים אלה - יש לזכור ולהזכיר לכל נושאי דגלה, כביכול, של הדמוקרטיה - נבחרו כחוק בבחירות דמוקרטיות כדי להגשים מדיניות זאת.
בשלב זה מתגייסים עמותות וארגונים רבים, שהמכנה המשותף של רובם הוא היותם בעיני עצמם "נושאי דגלה" של הדמוקרטיה בכלל ו"זכויות אדם" במיוחד. ויש לדייק: זכויות אדם הן עניין מהותי, ראשון במעלה בדמוקרטיה; אלא שענייננו כאן הוא ב"זכויות אדם", היינו בסיסמה שאין לה הרבה עם זכויות אדם באמת, ותכליתה לתקוע גלגלים במדיניות כזו או אחרת.
יש להעיר כאן, שבין התגייסות אחת לשנייה, בתקופות שגרה, רובם המכריע של הארגונים הללו עסוק בזיהוי "תהליכים מסוכנים" ובביסוס הקשקוש ש"הדמוקרטיה בסכנה" ומידרדרת.
בשלב המאבק כל האמצעים כשרים. בגרסה הרדיקלית של המאבק ארגונים מסוימים יגיעו עד כדי הכפשתה של ישראל בפורומים בינלאומיים, תוך שימוש בשקרים בוטים. בגרסה הנפוצה והמקובלת פונים לבג"ץ או לכל הפחות מאיימים לפנות. זה מאפשר לגייס בעקיפין את מה שמכונה בישראל "הייעוץ המשפטי" או אף גורמים מהקואליציה. שהרי בקואליציה הלאומית תמיד יש חוליה חלשה שהחליטה שטוב לה פוליטית להיראות כ"שומרת הדמוקרטיה".
התוצר הסופי של המדיניות או החקיקה יהיה במקרים רבים צל חיוור וחסר משמעות מעשית של הכוונה המקורית. מכאן מובן מדוע בשלב זה לא ברור אם יש בכלל טעם להתייחס לגרסה הקודמת או זו העכשווית של חוק הלאום. ייתכן מאוד שעד לפרסום שורות אלה, עוד משהו מהכוונה המקורית שונה, התעוות או בוטל. בינתיים נמתין לראות את הגרסה הלא־אחרונה בהחלט של חוק הלאום.
פרופ' אשר כהן הוא מרצה למדע המדינה וראש ביה"ס לתקשורת באונ' בר־אילן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
