הקריאות האופוזיציוניות לממשלה להימנע מהסלמה בלחימה ברצועת עזה עלולות לעורר רושם מוטעה - וגם מזיק - כאילו לישראל יש עניין בירי. אין דבר קל מאשר להניח כי אש בדרום הארץ תמלא את הקלפיות בפתקי הבוחר של בנימין נתניהו ושל אהוד ברק. מי שהזדון מתניע את פעילותו נתפס לטיעון זה בקלות. מערכת הבחירות על גבם של תושבי היישובים בעוטף עזה מתנהלת בתחכום. לא מעזים לומר לממשלה לחזור למדיניות ההבלגה, וגם לא מאשימים אותה בגובה העיניים כאילו היא יוזמת את החיכוך באש, אבל קוראים לה להימנע מהסלמה ומהידרדרות, וההקשר התת-מודע והמרומז ברור. לא כל כך חשוב אם התבטאויות כאלה מוסיפות כמה קולות למפלגת אופוזיציה זניחה, ואולי אפילו גורעות, מפני שהן מכעיסות בוחרים שניחנו ביושרה. מה שחשוב הוא שהממשלה לא תושפע מהן. ממש כפי שיש לשלול כל אפשרות שהממשלה תחריף את העימות הצבאי יותר מן הנחוץ, כך עליה להיזהר שמא היא נמנעת ממעשה צבאי כזה או אחר כדי לא לאפשר פתחון פה לאופוזיציה; או נמנעת מפעולה מסוכנת - בתנאי שהיא חיונית - רק מפני שכישלון ימלא את החלל בקולות צרודים התובעים חקירה ופיטורים והדחת קצינים ואישים בכירים. אין ספק כי ממשל חמאס שולט בעזה. הראיה לכך היא שכאשר הגיע הנדיב הידוע מקטאר, עלה בידי איסמעיל הנייה לבלום את ירי הטילים והמרגמות לעבר ישראל. אפשר שהוא מחדש את האש בתחושת ביטחון שהמצור על הרצועה התרופף ובקרוב יגיעו גם אורחים מטורקיה וממצרים. זאת על רקע ההתמודדות הפנימית בין חמאס לבין הג'יהאד האיסלאמי, ואלה כאלה עושים "חאפלה" של אש על חשבון הישראלים שבפאתי הגבול. לא ההבנה להתפתחות הפנימית בעזה, ולא ההחשדה כלפי הממשלה בירושלים שהיא מדורבנת משיקולים של בחירות, צריכות להשפיע על גובה הלהבות בתגובה הישראלית. יש להיזהר מיד חזקה מדי? נכון, אבל לא פחות מכך גם מיד רופסת מדי. מקבלי ההחלטות חייבים לקיים על כך דיאלוג עם עצמם. לכאורה אפשר להטיח בממשלה כי ההודעות של נתניהו וברק ואבי דיכטר על מיגון עוד 1,700 בתים בעוטף עזה הן חלק ממערכת הבחירות, שנכנסה כבר להילוך ראשון. זו טענה שאינה ניתנת לבדיקה, איש באמונתו או בחוסר אמונו יחיה. הישראלי המצוי זוכר כי הממשלה הקודמת התעמתה עם בג"ץ מפני שבהתבסס על הצהרותיה תבע ממנה בית המשפט למגן את היישובים, והשרים לא רצו. אך אפילו ייאמר כי הבחירות ממלאות תפקיד בהחלטה הדרמטית למגן בתים ביישובים, ראוי לזכור שתי עובדות בסיסיות: בכל מה שקשור במיגון - גדר ההפרדה ביהודה ובשומרון, בירושלים ולאורך הגבול עם מצרים - ישראל תמיד לוקה בפיגור. ממשלות קודמות, ואולי גם הנוכחית. אף על פי כן - אם מעז יצא מתוק, אם מתוך שלא לשמה יצא לשמה - מה טוב.
